אספה סובה נ' משרד הפנים

פסק דין

1.זוהי עתירה התוקפת את החלטת המשיב שלא להכיר בעותר כאריתראי ואשר קבעה כי מירב הזיקות שלו הן לאתיופיה.

2.העותר הסתנן לישראל ביום 29.8.09. יומיים לאחר מכן נערך לו תשאול שם טען כי הוא נתין אריתראי. באותו ראיון טען העותר כי עבר להתגורר באתיופיה בשנת 1999 וכי למד בבית ספר באתיופיה בין השנים 1994-1997. העותר לא ידע את ההמנון האריתראי ולא היה לו ידע גיאוגרפי על אריתראה. כמו כן המתשאל קבע כי העותר מדבר בלהג אתיופי.

יומיים לאחר מכן, הובא העותר בפני ממונה ביקורת גבולות שם טען כי לאחר מות אביו בגיל 17, נלקח לאתיופיה וכי חי שם 10 שנים.

יצוין כי בשני הראיונות הללו לא היו בידי העותר תעודות כלשהן שיש בהן כדי לתמוך בטענתו כי הוא אזרח אריתראי.

3.לאחר שחרורו של העותר מן המשמורת הגיש העותר בקשה למקלט מדיני.

ביום 29.8.10 נערך לעותר ראיון זיהוי נוסף ביחידת התשאול.

מדובר בראיון שלישי שנערך לעותר ובאותו ראיון התגלו סתירות בין המידע שמסר בכל אחד מן הראיונות האמורים.

סתירות אלה נוגעות לזמן השהייה שלו בסודן ובמצרים, לסיבות יציאתו מאריתראה, מועד יציאתו מאריתראה, באשר למספר השנים בהן התגורר באתיופיה ולמרבה ההפתעה גם באשר למועד פטירת אביו, גילאי אחיו ומקום מגוריהם.

בראיון שנערך לעותר ביום 29.8.10 הציג העותר תעודת פליט של אריתראי באתיופיה, בציון אישור על השתייכותו לכנסייה האתיופית. יצוין כי בעת הסתננותו של העותר לישראל לא היו בידיו מסמכים.

ביום 22.12.10 נעצר העותר והציג לאנשי יחידת עוז מסמך RSD מזויף.

העותר הובא בפני ממונה ביקורת גבולות, וטען כי אין לו תעודת זהות אריתראית מכיוון שיש צורך לשלם סכום כסף גדול כדי לקבל תעודה כזו.

ביום 26.1.11 נערך לעותר דיון בבית הדין לביקורת המשמורת שם טען כי עזב את אריתראה משום שברח מהמלחמה כאשר בראיונות קודמים טען כי עזב מסיבות רפואיות ולא יכול היה לשוב לאריתראה בשל המלחמה.

4.במהלך הדיונים בעתירה זו נבדקה התעודה אותה הציג העותר בפני פקידי המשיב. על פי חוות דעתו של מר דב הופמן מדובר במסמך מזויף שכן התעודה והחותמות שעליה הודפסו בשיטת הזרקת דיו ולא בהדפסה ובהטבעת חותמת כנדרש.

המסמך נשלח גם לבדיקת מז"פ. בבדיקת מז"פ נמצא כי שתי החותמות על גבי התעודה מזויפות מכיוון שהודפסו בשיטת הזרקת דיו ולא הוחתמו כנדרש.

סיכומו של דבר, שהעותר התגורר לפחות עשר שנים באתיופיה, הוא דובר טיגרינית במבטא אתיופי והוא לא הציג מסמך אותנטי המעיד על נתינותו האריתראית. בנוסף, לעותר אין כל ידע על אריתראה והוא עשה שימוש במסמך RSD מזויף.

5.עיקר המחלוקת בעתירה זו הוא בדבר נתינותו של העותר.

לצורך זה, ולצורך קביעת יעד פוטנציאלי להרחקת העותר, עושה המשיב, בדרך כלל, שימוש במבחן מירב הזיקות.

לצורך זה, ערך המשיב ראיונות לעותר ולאחר מכן קבע, כי מירב הזיקות שלו הן למדינה מסוימת.

יובהר, כי אין בהכרח זהות בין המדינה אליה יש לעותר את מירב הזיקות לבין מדינת אזרחותו האמיתית.