אסייג נ' קיבוץ מרחביה ואח'

פסק דין

רקע

לפני בקשה לסילוק התביעה על הסף בשל טענות העדר יריבות, חוסר עילה, חוסר תום לב בנקיטת הליכים משפטיים וניצולם לרעה, התיישנות ושיהוי.

המבקשת הינה היורשת על פי דין של המנוחה מרים ממנוב ז"ל (להלן: "המנוחה").

המנוחה שהתה בחייה בבית אבות בקיבוץ מרחביה כאשר המשיבה חתמה על התחייבות אישית לשאת בהוצאות שהיית המנוחה שם, כך נטען בתביעה שהוגשה כנגדה כפי שיפורט להלן.

בגין כך הוגש על ידי קיבוץ מרחביה (להלן: "הקיבוץ") כנגד המשיבה תביעה לבית משפט השלום בעפולה בת.א. 2922/01 בה התבקש בית המשפט לחייב את המשיבה בעלויות שהיית המנוחה בבית אבות. כנגד המשיבה ניתן פסק דין בהעדר הגנה לפיו חויבה לשלם לקיבוץ סך של 65,748 ₪ בתוספת הוצאות משפט. בגין פסק הדין נפתח תיק הוצל"פ מס' 09-00831-03-4, בלשכת ההוצאה לפועל בעפולה לגביית פסק הדין (להלן: "תיק ההוצאה לפועל").

המשיבה טוענת בתביעה המונחת לפני כי, החוב נשוא פסק הדין ותיק ההוצאה לפועל שייך לעזבון המנוחה ולכן על המבקשת, שהינה יורשת המנוחה, לשאת בפסק הדין ולא המשיבה, הגם שניתן פסק דין נגדה שהיא חייבת בשל התחייבות אישית שהיא נטלה על עצמה. בסעיף 7 לכתב התביעה טענה המשיבה כדלקמן:

"בנסיבות המקרה, זכאית התובעת כי בית המשפט יצהיר שאת החוב נשוא תיק הוצל"פ ...לטובת הנתבע 1 (הקיבוץ – ההערה שלי א.כ.) על נתבעת 2 לשלם מכספי העזבון המנוחה..., כאשר היא היורשת על פי דין וכפי קביעת בית המשפט."

לכן עתרה המשיבה בסיפא לכתב התביעה להצהיר כדלקמן:

"כי על נתבעת 2 לפרוע החוב בתיק הוצל"פ ... מכספי עזבון המנוחה לזכות נתבע 1."

להשלמת התמונה המשיבה הגישה תביעה נוספת כנגד המבקשת ובה עתרה לחייב את המבקשת לשפות אותה בכל סכום בו תחויב במסגרת תיק ההוצאה לפועל.

טענות הצדדים:

המבקשת טוענת בבקשתה כי דין התביעה להידחות על הסף וזאת מכל אחד מהנימוקים שלהלן:

7.1מחמת חוסר יריבות או העדר עילה כלפי המבקשת.

7.2בשל ניצול לרעה של הליכי משפט וחוסר תום לב מצד המשיבה. המשיבה לא טרחה לגלות בפני בית המשפט קיומו של הלילך נוסף ומקביל.

7.3התיישנות התביעה כלפי המבקשת. המבקשת טוענת כי מניין הימים להגשת התביעה מחל עם מתן פסק הדין נגדה.

המשיבה בתגובתה טוענת הטענות כדלקמן:

8.1דין הבקשה להידחות מאחר ולא נתמכה בתצהיר.

8.2המשיבה מפנה לסעיף 6 לכתב התביעה

8.3המשיבה מפנה להודעות שהגיש הקיבוץ בתיק העזבונות שנוהל בין המבקשת למשיבה ולהחלטת כבוד השפוט ג'יוסי לפה על המשיבה להגיש תביעה נפרדת.