אמסלם נ' אלון ואח'

החלטה

1.בפניי בקשת רשות ערעור כנגד החלטת בימ"ש קמא בתא' 47243-05-12 (כב' השופטת א. אבו אסעד מיום 18/12/2014), אשר דחתה את בקשת המבקשת להאריך לה את המועד למשלוח הודעת צד ג'.

תחילה קבעתי את הבקשה לתגובה ודיון (החלטה מיום 22/1/2014), ברם מששקלתי בקשת המשיב לסילוק הבקשה על הסף, הוריתי על השלמת טיעון בסוגיה זו תחילה.

2.לאחר שבחנתי את טיעוני הצדדים, באתי לכלל הכרעה כי דין הבקשה שבכותרת להידחות.

3.בקשת רשות הערעור שבפניי הוגשה בניגוד לסעיף 1(2) לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור) השס"ט – 2005 (להלן: "צו בתי המשפט").

"סע' 1 לא תינתן רשות ערעור על החלטה מן הסוגים המפורטים להלן:

(2)החלטה בבקשה להארכת מועד הקבוע בחיקוק, למעט החלטה

שמשמעותה שלילת האפשרות לפתוח בהליך".

סעיף קטן זה קובע כי לא תינתן רשות ערעור על החלטה בבקשה להארכת מועד הקבוע בחיקוק, כשבגדר זה באה החלטה שלא להאריך את המועד הקבוע בדין להגשת הודעת צד ג'.

4.להבהיר כי דחיית בקשה להארכת מועד למשלוח הודעת צד ג' אינה שוללת את האפשרות לפתוח בהליך נגד אותו צד ג' (על דרך של הגשת תביעה נפרדת). בהתאם אין בדחיית הבקשה, כבענייננו ,כדי לבוא בגדר הסיפא של סע' 1(2) הנ"ל לצו בתי המשפט.

5.הניתוח המפורט מתחייב מלשון ההוראה הרלבנטית בצו בתי המשפט, וכך גם עולה מפסקי הדין שהוצגו כאסמכתא בטיעוני ב"כ המשיב.

6.לטעמי אין חולק כי הדברים גם תואמים את שיקולי המדיניות אשר עומדים בבסיס צו בתי המשפט, לרבות שמירה על רציפות הדיון בפני הערכאה הראשונה ומיקוד הליכי ערעור שלא בהחלטות אחרות הנוגעות לניהול השוטף של התובענות, לרבות שיקולי העומס הכרוכים בענין.

7.הדברים אף מתיישבים עם ההלכות הפסוקות מאז ומעולם לפיהן ערכאת הערעור לא תתערב ככלל בהחלטות הערכאה הדיונית אשר נוגעות לניהול ההליך בפניה, והמסורות לשיקול דעתה הרחב והכמעט בלעדי.

אוסיף כי ענייננו אינו בגדר המקרים החריגים בהם הוכרה התערבות בהחלטות מסוג זה.

8.השיהוי הארוך בהגשת הבקשה למשלוח הודעת צד ג' בענייננו; שנה וחצי ויותר ממועד הגשת התביעה ולמעלה מחצי שנה לאחר הגשת כתב ההגנה, מבסס כשלעצמו את סבירות ההחלטה שבדיון לגופה ואת המסקנה כי המבקש לא הצביע על כל טעם מיוחד המצדיק הארכת מועד עפ"י דרישת תקנה 528 סיפא לתקנות סד"א.

להוסיף כי גם מהמועד בו הליכי הגישור בין הצדדים הסתיימו והוסרה המניעה הנטענת להגשת הודעת צד ג' (בשל הצורך למנוע את החרפת היחסים בין הצדדים), חלפו כשלושה חודשים עד שהוגשה הבקשה נשוא החלטת בימ"ש קמא.

9.לסיכום אם כן הבקשה שבכותרת נדחית.

10.על פי התוצאה והשלב בו נדחתה הבקשה, אני מחייב את המבקש בהוצאות הבקשה בסך 2,000 ₪ בצירוף מע"מ.

11.לאור החלטה זו מתייתר הדיון שנקבע ליום 4/3/2014 בפניי, ואני מורה על ביטולו.

12.המזכירות תודיע.