אמיתי נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

לפני ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 21.4.13 אשר קבעה את נכותה הצמיתה של המערערת בשיעור 5% החל מיום 22.10.10 (להלן - "הוועדה").

רקע עובדתי

1.המערערת הגישה תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה ולתשלום תגמול נכות בגין פגיעה מיום 21.9.10, אשר הוכרה כתאונת עבודה.

2.ועדה רפואית מדרג ראשון אשר התכנסה לדון בעניינה של המערערת ביום 16.4.12 קבעה למערערת נכות צמיתה בשיעור 5% לפי סעיף ליקוי 37(5)(א) במחצית.

3.המערערת הגישה ערר על החלטת הוועדה הרפואית מדרג ראשון. ועדה רפואית לעררים אשר התכנסה לדון בערר ביום 30.7.12 דחתה את הערר והותירה על כנה את החלטת הוועדה הרפואית מדרג ראשון.

4.על החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 30.7.12 הגישה המערערת ערעור לבית הדין (ב"ל 8563-09-12).

5.בדיון שהתקיים בתיק ב"ל 8563-09-12, הסכימו הצדדים להמלצת בית הדין, אשר מצאה ביטויה בפסק דין שניתן ביום 4.2.13 (להלן - "פסק הדין"), שבו נקבע כדלקמן:

"עניינה של המערערת יוחזר לוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) על מנת שתפעל כדלקמן:

א.הוועדה תתייחס לבדיקת ה-E.M.G מיום 06/06/2011 ותשקול בשנית את החלטתה בנוגע לטענות המערערת לגבי פגימה עצבית בשריר הדלתויד בחלק הימני של הסנטר.

ב.הוועדה תתייחס לטענות ב"כ המערערת בנוגע למסמכים שקדמו ליום 19/10/2010 בהם מתועדות תלונות המערערת באשר לעמוד שדרה מותני. הוועדה תשקול בשנית קביעתה בדבר שלילת הקשר הסיבתי בין הפגימה בעמוד השדרה המותני לבין התאונה.

ג.הוועדה תתייחס לטענות ב"כ המערערת בנוגע לנכות שהוענקה למערערת בגין עמוד השדרה הצווארי. הוועדה תשקול בשנית החלטתה בנוגע לסעיף הליקוי שהעניקה למערערת וזאת בשים לב כי סעיף ליקוי 37 (5) (א) הגבלת תנועות בעמוד השדרה הצווארי בצורה קלה מעניק 10% נכות ולא נדרש בהתאם לסעיף הליקוי לעמוד בקריטריונים נוספים.

ד.הוועדה תזמן את המערערת וב"כ לדיון בפניה ותאפשר להם לטעון את טענותיהם בנושאים הנ"ל".

6.בהתאם להנחיות שבפסק הדין, התכנסה הוועדה ביום 21.4.13, לדון בעניינו של המערער. הוועדה קבעה כי היא חוזרת על קביעתה שלפיה נכותה של המערערת היא בשיעור 5% לפי סעיף ליקוי 37(5)(א) במחצית.

החלטה זו היא מושא הערעור שלפני.

טענות הצדדים

7.עיקר טענות המערערת

א.הוועדה לא מילאה אחר הוראות פסק הדין, לא התייחסה להוראות הברורות של פסק הדין ואף לא נימקה התנהלות זו.

ב.בהתאם לפסק הדין היה על הוועדה להתייחס לבדיקת ה- E.M.G מיום 6.6.11 ולשקול החלטתה ביחס לפגיעה העצבית שממנה סובלת המערערת. הוועדה קבעה כי הבדיקה אינה מאששת כל נגיעה או פגימה בהיבט של הסנטר ולגבי הבעיה בשריר הדלטואיד היא קבעה כי הבדיקה החשמלית לא אוששה על ידי קיפוח בבדיקה ולפיכך אינה מזכה בנכות כלשהי.

הוועדה לא ציינה כיצד ערכה את הבדיקה הקלינית והסתפקה בהעלאת מסקנה בעלמא. הוועדה לא בדקה כלל את הליקוי העצבי בדלטואיד וזאת ניתן ללמוד מכך שבפרק ממצאי הבדיקה בפרוטוקול מיום 30.7.12 נרשם כי הוועדה בדקה, לכאורה, קיפוח נוירולוגי רק בארבע הגפיים והדלטואיד איננו גפה.