אמיר ואח' נ' דניה סיבוס בע'מ ואח'

החלטה

1.הנתבעת ביקשה לסלק את התביעה על הסף מחמת התיישנות. התובע לא הגיב לבקשה, אף שניתנה לו ההזדמנות לעשות כן.

2.התביעה הוגשה ביום 30.5.2010. אין חולק כי התובע סיים את עבודתו באתר הבניה ביום 22.5.2003 (ר' ס' 21 לכתב תביעתו בת.א. 4040/03, נספח ב' לכתב התביעה דנא). בנסיבות הענין, אני מקבלת כי מועד סיום העבודה, יום 21.5.2003, הוא היום הקבוע לתחילת מרוץ ההתיישנות. אמנם, ברגיל אין לראות במועד סיום העבודה כמועד הקובע, ולו משום שנדרש פרק זמן נוסף לבדיקת העבודות ע"י המזמין. כך גם נהוג כי הספק מוציא חשבון לתשלום, וכי תנאי התשלום אינם מידיים (אלא "שוטף+30" וכיו"ב). ואולם, במקרה דנא התובע לא הוציא חשבון לתשלום לנתבעת. בפועל, הוא סולק מן האתר "בבושת פנים", לאחר שהובהר לו כי הנתבעת אינה מעונינת שיעבוד באתר (ס' 20-21 לכתב תביעתו בהליך הקודם). בנסיבות אלה, יש לראות את המועד בו עזב את האתר כמועד בו מתחיל מרוץ ההתיישנות לתביעתו כנגד הנתבעת.

3.בת.א. 4040/03 הנ"ל התקבלה תביעת התובע בחלקה כנגד "אחים רחמני". בפסק הדין צוין כי בענין "העבודות הנוספות", נשוא ההליך דנא, דומה שכתובתו של התובע היא הנתבעת כאן (ס' 33 לפסה"ד מיום 9.8.2007, נספח ג' לכתב התביעה). ואולם, היה על התובע לפעול למימוש זכותו הלכאורית כנגד הנתבעת בהגשת התביעה בתוך מרוץ ההתיישנות, קרי: עד ליום 21.5.2010. בפועל, התובע הגיש תביעתו לאחר תקופת ההתיישנות.

4.התוצאה היא שאני מקבלת את הבקשה ומורה על דחית התביעה על הסף מחמת התיישנות. התובע יישא בהוצאות הנתבעת בהליך דנא בסך 5,000 ₪.

5. ממילא מתייתר הדיון בהודעת צד שלישי. הנתבעת תישא בהוצאות צד ג' בסך 3,000 ₪.

ניתנה היום, כ"ב סיון תשע"ב, 12 יוני 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: