אמוראי נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.בפני תביעתו של מר אמוראי אליהו (להלן: "התובע") כנגד המוסד לביטוח לאומי (להלן:"הנתבע") להכיר בו כמי שסובל מטנטון באוזניו מכוח סעיף 84א לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשמ"ה – 1995 (להלן – החוק) .

2.הנתבע הכיר בליקוי שמיעה באוזניו של התובע, ודחה את תביעתו ביחס לטנטון ממנו הוא סובל לטענתו, בנימוק שהתובע אינו עומד בתנאי הסף של סעיף 84א(ב) לחוק, היות ועל פי המסמכים הרפואיים, הוא אינו סובל מטנטון תמידי באוזניים.

3.במסגרת דיון אשר נערך ביום 3.7.13, הפנה ב"כ התובע לאישור רפואי מיום 27.6.12 אשר בו נרשם ע"י ד"ר פלאח רוחי מומחה א.א.ג כי התובע "ממשיך להתלונן על צפצופים קבועים באוזניים המפריעים בתפקוד היומיומי ,אינו יכול להירדם בלילה מהצפצופים. מציק לו ומעצבן אותו".

לטענתו, הפלוגתא עוסקת בעניין שברפואה, ולכן יש למנות מומחה רפואי אשר יבחן את השאלה שבמחלוקת, והיות ומדובר בתלונה סובייקטיבית של טנטון, מן הראוי שהתלונה על טנטון תמידי תילקח בחשבון.

4.מנגד טענה ב"כ הנתבע כי אין המדובר בפלוגתא רפואית, אלא באי מילוי אחר תנאי סף של סעיף 84א לחוק הביטוח לאומי, הדורש באופן מפורש רעש תמידי באוזניים . הנתבע הפנה לבדיקת מאפייני טנטון שבוצעה לתובע ב-14.11.12 אשר על פי תצאותיה, התובע לא סובל מטנטון תמידי באוזניים .

הכרעה

5.סעיף 84א(ב) לחוק הביטוח הלאומי, קובע :

"רעש תמידי באוזניים (להלן- טנטון) עקב חשיפה לרעש ,לא יוכר כפגיעה בעבודה אלא אם כן התקיים ..."

6.בעב"ל 31583-06-10‏ ‏ המוסד לביטוח לאומי נ' גנאים פהד (ניתן ביום 27.6.12), בית הדין הארצי התייחס לדרך הפרשנות הראויה והתכליתית של סעיף 84א לחוק הביטוח הלאומי, שם נקבע כי:

"הנחת היסוד הראשונית לגבי פרשנות סעיף 84א לחוק לעניין ליקויי השמיעה והטינטון חייבת להיות, כי תכלית חקיקת אותו סעיף הינה להכיר בליקויים אלה כפגיעות עבודה ככל שהם נובעים מחשיפה לרעש מזיק בעבודה. מעבר לאמור, יודגש, כי דרישות סעיף 84א לחוק לעניין הכרה בליקוי שמיעה ובטנטון כפגיעות עבודה, תכליתן סינון ראשוני של פגיעות, אשר על פני הדברים ברי, כי לא יתקיים קשר סיבתי בינן לבין העבודה. תכליות אלו ראוי שינחו אותנו בפרשנות סעיפי המשנה של אותו סעיף בחוק.

בהמשך ובהתייחס לאמור, מקריאת סעיף 84א, שעניינו ליקוי שמיעה אנו למדים כי הסינון הראשוני של הפגיעות באוזניים שאין להכיר בהן כפגיעות עבודה, הן אלה אשר אינן עומדות בתנאי הסף אשר נקבעו בסעיף.

7.סעיף 84א(ב), קובע כי טנטון הינו- "רעש תמידי באוזניים", קרי- הרעש באוזניים קיים - כל הזמן, הוא בלתי פוסק וקבוע, להבדיל מרעש שאינו קבוע באוזניים.

בענייננו, התובע מסתמך על תיעוד רפואי מיום 27.6.12, שם התלונן בפני הרופא על "צפצופים קבועים באוזניים".

אולם בבדיקה מאוחרת יותר, מיום 22.11.12 במכון אידיולוגי "גל פון" בפרק מבחן מאפייני טינטון, נרשם כי התובע התלונן על "זמזום דו"צ באמצע הלילה מתעורר וחוזר לישון. כשעייף וישן טוב לא מרגיש. לאחרונה היה לפני יומיים שלושה", כלומר, התובע לא סובל מטנטון תמידי באוזנים, אלא בהפרעה של טנטון אשר בא והולך .

8.בהקשר זה, יצוין כי במסגרת הדיון שנערך ביום 3.7.13, ויתר התובע על האפשרות שניתנה לו, לעבור בדיקת מאפייני טנטון במכון נוסף, ולהציג את ממצאי בדיקת מאפייני הטנטון אם יהיו שונים ממצאי מכון גל .

9.לאור האמור, אנו קובעים כי לא נפל פגם בהחלטת הנתבע, לדחות את תביעת התובע בגין טנטון, היות ונמצא שהתובע אינו סובל מטנטון תמידי באוזניו כדרישת החוק.

10.התביעה נדחית- ללא צו להוצאות.

11.לצדדים הזכות לערער על פס"ד זה, לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30 ימים ממועד קבלת פסה"ד .

ניתן היום, ג' כסלו תשע"ד, (06 נובמבר 2013), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.