אמון נ' שריג ואח'

פסק דין

1.עניינה של התביעה שלפניי בנזקים שנגרמו בתקרת חדר האמבטיה בביתה של גב' אסתר יולדוס (להלן: "התובעת").

2.לטענת התובעת, בחודש יוני 2009 החלה התפוררות בתקרת חדר האמבטיה. כך, חתיכות בטון החלו לנשור מהתקרה.

3.לטענת התובעת, המקור לליקויים אלה בנזילה מדירה שבבעלות מר ישראל שריג וגב' אילנה שריג (להלן: "הנתבעים"). הואיל והנתבעים לא פעלו לתיקון ההתפוררות בתקרה, נאלצה התובעת לפעול לתיקון התקרה ומכאן התביעה שסכומה הועמד על סך 3,000 ₪.

4.הנתבעים הכחישו את טענת התובעת וטענו שהליקויים לא נוצרו כתוצאה מנזילה שמקורה בדירה שבבעלותם, אלא כתוצאה מהתפוררות של תקרת חדר האמבטיה עקב התנפחות הברזל בתקרה.

5.בדיון שנערך לפניי העידו: התובעת, בתה של התובע גב' אמון, נכדה של התובעת מר אסף אמון. מצד הנתבעים העיד הנתבע ומר אבנר ליאור, קבלן שיפוצים שהוזעק על ידי הנתבעים לדירת התובעת.

דיון:

6.התובעת העידה לפני שבעת שנכנסה לחדר האמבטיה, נשר לכיוונה "גוש בטון עם ברזלים". אז פנתה לנתבעים וביקשה כי יתקנו את תקרת חדר האמבטיה, שכן מקור הנזק הוא בנזילת מים מדירת הנתבעים שבקומה העליונה. בגרסה זו תמכו גם הנכד, מר אסף אמון וגם הבת, גב' אמון ורדה. יחד עם זאת, אף לא אחד מעדים אלה העיד שהתקרה בחדר האמבטיה של התובעת היתה רטובה. נהפוך הוא מדבריו של מר אסף אמון עולה, שהתקרה הייתה יבשה [פר' עמ' 7 ש' 19].

7.הנתבע חזר על גרסתו שמקור נשירת הטיח והבטון אינו ברטיבות כביכול, אלא בבלאי טבעי של ברזל שמצוי בתקרת חדר האמבטיה ומפתח קורוזיה עקב הלחות בחדר האמבטיה. הנתבע העיד לפניי שהזעיק את נציגי חברת הביטוח, בה מבוטחים נזקי רטיבות. אולם, בבדיקה זו התברר שאין נזילה או רטיבות מדירת הנתבעים אל דירת התובעת.

8.לא זו אף זאת, הנתבעים שכרו את שירותיו של מר אבנר ליאור, שהינו קבלן לעבודות שיפוץ וצבע, על מנת לברר האם הליקויים נוצרו כתוצאה מנזילה בדירתם.

כפי שהעיד לפניי מר ליאור, דירת התובעת נמצאת בבניין מאוד ישן. בבניינים אלה קיימת תופעה שכיחה מאוד לפיה, הטיח בתקרות חדרי האמבטיה ובתקרות המטבחים "התפוצץ" בעקבות התנפחות של הברזל הנמצא בתקרה, לאחר שספג לחות רבה. כך, גם הטיח בדירתה של התובעת החל לנשור. על כן, הנזק לתקרה לא נגרם כתוצאה מרטיבות בדירת הנתבעים [פר' עמ' 5 ש' 28-31].

9.מר ליאור הדגיש שביקר בדירת התובעת ביום 25.6.09 ומצא שהתקרה בחדר האמבטיה הייתה יבשה לחלוטין ולא נמצאו סימנים המעידים על רטיבות או על מים שחלחלו מדירת התובעים [נספח ג לכתב התביעה של הנתבע]. מר ליאור חזר על ממצאים אלה גם בעדותו לפניי.

10.התרשמתי לחיוב מעדותו של מר ליאור ואני מעניק משקל גבוה לחוות דעתו. ראשית, מר ליאור ביקר בדירת התובעת והתרשם באופן בלתי אמצעי מהליקויים שנוצרו. שנית, מר ליאור העיד לפניי שהוא יכול היה לדווח לנתבעים שהליקויים נוצרו כתוצאה מנזילה בדירתם ובכך לזכות בביצוע עבודת התיקון, אולם הוא, בהגינותו, לא עשה כן והעדיף לדווח לנתבעים את האמת [פר' עמ' 6 ש' 7].

11.סיכומו של דבר – לא הובאו לפניי עדויות ישירות מהן עולה כי רטיבות חלחלה מדירת הנתבעים אל דירת התובעת. נהפוך הוא, כל העדויות לימדו שתקרת חדר האמבטיה הייתה יבשה. טענת התובעת ועדיה, כי המקור לנזק בתקרה הוא נזילה מדירת הנתבעים, אינה אלא סברה, שלא הוכחה ואף נסתרה אל מול עדותו של מר אבנר.

הנה כי כן, התובעת לא הוכיחה שדירת הנתבעים סבלה מרטיבות. התובעת לא הוכיחה שהסיבה שגרמה לנזק בתקרה היא אותה רטיבות כביכול. משכך, אני קובע שהליקויים בתקרת חדר האמבטיה של התובעת לא נוצרו כתוצאה מנזילה שמקורה בדירת הנתבעים.

12.לא מצאתי ממש ביתרת טענות הצדדים והן נדחות.

13.סוף דבר – התביעה נדחית. הנני מחייב את התובעת בהוצאות משפט, שכוללות את שכר העד מצד הנתבעים, בסך 600 ₪ (בהתחשב שכבר נפסקו לזכותם הוצאות בדיון הקודם). ההוצאות ישולמו לא יאוחר מיום 10.8.11.

בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 ימים.

ניתן היום, כ"ה סיון תשע"א, 27 יוני 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: