אלקסלסי נ' מדינת ישראל

החלטה

לפניי בקשה להארכת מועד להשפט.

המבקש קיבל דוח בגין שמוש בטלפון נייד בשעת נהיגה בתאריך 28.8.08.

ביום 22.9.08 שלח המבקש "ערעור על קבלת הדוח", כדבריו, אשר התקבל במשטרת ישראל יומיים לאחר מכן.

עוד בטרם נענתה פנייתו, שלח המבקש, בתאריך 12.10.08, בקשה להשפט.

המבקש הניח תשתית עובדתית לכאורית לטענותיו אלה.

המשיבה טוענת כי מעולם לא התקבלה במשרדיהם בקשתו של המבקש להשפט.

לטענתו, המתין לקבלת מועד למשפט, ואף התקשר למשטרת ישראל על מנת לברר זאת, אך נמסר לו כי יקבל הודעה בדואר.

בתאריך 7.12.08 נשלח למבקש מכתב מיחידת פניות עמקים, לפיה החליט התובע שלא לבטל את הודעת תשלום הקנס, וכי בהמשך תשלח אליו הודעת קנס חדשה "ויצורף לה ספח בקשה להשפט".

הודעת הקנס החדשה נשלחה למבקש בדואר רשום, אך הוא סירב לקבל את דבר הדואר. המועד שנרשם ע"ג אישור המסירה שהציגה התביעה הוא 6.1.08.

סביר להניח כי מדובר בטעות, וכי המבקש סירב לקבל את דבר הדואר ביום 6.1.09.

מכל מקום, הודעת הקנס, שהמספר המופיע על גביה, תואם את מספר הדוח מושא בקשה זו, נשלחה למבקש בשנית, הודע לו על דבר הדואר בשנית ביום 3.3.09, אך הוא שוב סירב לקבלו.

המבקש טוען בסעיף 6 לבקשתו כי "יש לציין כי אף הודעות כפל הקנס לא הגיעו מעולם לידי".

בדיון לפניי העלה המבקש טענת התיישנות.

העובדה שהמבקש לא קיבל את מכתביה של משטרת ישראל, העוצרים את מירוץ ההתיישנות, וזאת משום שסירב לקבלם, משמיטה את הבסיס מתחת לטענותיו אלה, ואני דוחה אותן.

המבקש הניח תשתית עובדתית לכאורית, לפיה שלח בקשה להשפט במסגרת המועדים הקבועים לכך, אך בקשה זו, ככל הנראה, לא הגיעה ליעדה.

לפיכך, אני מאריכה את המועד להגשת הבקשה להשפט ב-60 יום מהיום.

ניתנה היום, כ"ג אב תשע"א, 23 אוגוסט 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: