אלקיים נ' לתכנון ובניה ואח'

החלטה

1.בפניי בקשה למתן צו זמני להורות על ביטול הוראת הפסקת חשמל אשר ניתנה ע"י משיבה מס' 1 למשיבה מס' 2 ביום 22.6.11 בביתו של המבקש, ואשר בוצעה ע"י משיבה מס' 2 ביום 30.8.11.

2.ביום 5.9.11 הוריתי למשיבה מס' 2 לחבר מייד לחשמל את ביתו של המבקש המצוי בגוש 200001 חלקה 2 מגרש 437 בבני יהודה (להלן: "הנכס"), וקבעתי דיון במעמד הצדדים.

3.משיבה מס' 1 הגישה בקשה לביטול הצו מחמת חוסר סמכות עניינית של בית המשפט לדון בבקשה או לתת את הצו.

4.משיבה מס' 1 טענה בבקשתה כי ההוראה להפסקת מתן חשמל לנכס ניתנה בהתאם לסמכות משיבה מס' 1 על פי סעיף 157א'(ו) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה- 1965. משיבה מס' 1 טענה כי על פי הוראות החוק, מי שרואה עצמו נפגע ע"י הוראה שניתנה כאמור לעיל רשאי לערור על כך בפני ועדת הערר על פי סעיף 157א(ז) לחוק, תוך 15 ימים מהיום שבו הודע לו על ההוראה.

5.לפיכך רשאי היה המבקש לטענת משיבה מס' 1 לערור על ההחלטה תוך 15 ימים מקבלת הודעה על ההוראה, וחלף זאת הגיש הוא את הבקשה הנדונה לבית המשפט, אשר אינו מוסמך עניינית לדון בבקשה, שכן הסמכות נתונה לועדת הערר.

6.משיבה מס' 1 טענה כי בפיה טענות רבות כנגד המבקש אשר בצע עבירות בנייה ועבירות שימוש חמורות ומבצען גם כיום בנכס, ואשר חלקן עלולות להוות סכנה למשתמשים בנכס או לבאים לנכס, אשר משמש היום לאירוח תמורת תשלום, וכלל אינו משמש את המבקש למגוריו כטענתו.

7.ב"כ המבקש טענה בתגובתה כי הסמכות לדון בסעד המבוקש נתונה לבית משפט זה מכוח סעיף 51(א)(3) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד- 1984, שכן המדובר במחלוקת לעניין שימוש במקרקעין. ב"כ המבקש הפנתה בתגובתה לת"א 1119/05 (מחוזי חיפה) חברת מצפור נוף האגם בע"מ נ' חברת החשמל, שם קבע בית המשפט כי ניתוק נכס מאספקת חשמל מהווה הפרעה לשימוש במקרקעין, ולכן הסמכות העניינית מסורה לבית משפט השלום.

8.בתשובת ב"כ משיבה מס' 1 לתגובת ב"כ המבקש הוא טען כי פסה"ד דלעיל דן במקרה של ניתוק נכס מקרקעין מאספקת חשמל עקב מחלוקת כספית בין הצדדים, בעוד שהמקרה דנן הניתוק של הנכס מהחשמל הוא בעקבות שימוש בסמכות מנהלית שלטונית של משיבה מס' 1, אשר במסגרת סמכותה הוציאה טופס 5 המורה על ניתוק הנכס מהחשמל.

9.לאחר שעיינתי בבקשה לסעד זמני, בתשובה משיבה מס' 1 לבקשה, בתגובת ב"כ המבקש לתגובה ובתשובת ב"כ משיבה מס' 1 לתגובה, שוכנעתי כי הדין עם משיבה מס 1. אכן אין סמכות עניינית לבית משפט זה לדון בתביעה, והסמכות לדון בעניין זה נתונה לועדת הערר על פי סעיף 157א'(ז).

10.יש לאבחן המקרה דנן מהמקרה אליו הפנתה ב"כ המבקש בתיק חברת מצפור האגם, שם נותקה אספקת החשמל בעקבות חוב כספי נטען, מחלוקת כספית אזרחית, בעוד שבמקרה דנן ניתוק החשמל הוא בהתאם לפעולה מנהלית שהופעלה ע"י משיבה מס' 1 בהתאם לסמכותה שבסעיף 157א'(ו).

11.אין לקבל את ניסיונו של המבקש לעקוף את הוראות החוק, שם נקבעה דרך ספציפית לתקוף את ההחלטה לניתוק אספקת החשמל על פי סעיף 157א'(ז) בפני ועדת הערר, ולהגיש את הבקשה הנדונה במסגרת הליך אזרחי כנגד המשיבים.

12.משקבעתי כי אין לבית המשפט את הסמכות העניינית לדון בבקשה, הרי שיש לדחות את הבקשה לסעד הזמני. יחד עם זאת מומלץ לוועדת הערר לשקול אם להאריך למבקש את המועד לערור על החלטת משיבה מס' 1 לניתוק הנכס מאספקת החשמל.

13.לסיכום, אני דוחה את הבקשה לסעד הזמני, ומבטלת את הצו הזמני שניתן ביום 5.9.11, ובנסיבות העניין אינני עושה צו להוצאות.

ניתנה היום, ד' תשרי תשע"ב, 02 אוקטובר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: