אלקובי נ' שרמן ואח'

החלטה

1.זהו דיון מקדמי שני המתקיים בהליך דנא. מדובר בדרישת התובע להשבת סכומי הלוואות שהעניק לנתבעים.

2.בדיון נחקר התובע וכן הנתבעת 1.

3.הקשבתי בתשומת לב לעדות התובע. התובע הודה כי סכומי ההלוואות המפורטים בטבלה בסעיף 8 בכתב התביעה המתוקן, כוללים ריבית בשיעור של 3-4%. לפי עדותו, הוא מסר בפועל רק חלק מהסכומים המפורטים בטבלה, וזאת לאחר שהריבית נוכתה מראש.

4.עדות התובע בנקודה זו אינה עולה בקנה אחד עם ההבהרות שנמסרו מצד התביעה לבית המשפט בדיון המקדמי מיום 8.2.2011 (ר' ע' 2 לפרוטוקול בש' 27). יוזכר כי בית המשפט רשם לפניו, בהחלטה מיום 8.2.2011 "כי התובע אינו דורש תשלומי ריבית מהנתבעים אלא שדרישתו להשבת קרן ההלוואות. בנוסף, נרשם כי עילת התביעה אינה שטרית אלא חוזית: החזר הלוואה (ללא ריבית)" (ר' החלטה מיום 8.2.2011).

5.מתברר כי כתב התביעה המתוקן אינו צועד במסלול שביקשה התביעה לקדם בדיון הקודם. כתב התביעה המתוקן אינו מכיל את קרן ההלוואות בלבד אלא כולל סכומי ריבית. יש להבחין בין שני חלקי ההלוואה: הקרן והריבית. הטעם לכך נעוץ לא רק בצורך לברר את העובדות כהווייתן, אלא בכך שהדין החל על כל רכיב הוא אחר. לא הרי דרישה להשיב קרן (השואבת מתוך דיני החוזים ודיני עשיית עושר ולא במשפט) כהרי דרישה לתשלום ריבית, הנשלטת על ידי חקיקה קוגנטית (חוק הריבית וחוק הלוואות חוץ בנקאיות). מן הטעם הזה, לא ניתן לערבב בין הדברים אלא שיש להבחין ביניהם במפורש.

6.אני מורה לתובע לתקן את כתב תביעתו פעם נוספת ומנחה כדלקמן:

א.בכתב התביעה המתוקן יש להבהיר מהו סכום הקרן אשר נמסר בכל פעם לנתבעים; אם וככל שנדרשת ריבית – יש לפרש במדוייק את שיעור הריבית והסכום. התובע רשאי לעמוד על דרישת הריבית ואולם עליו לפרטה. אם בוחר שלא לדרוש ריבית – יציין זאת מפורשות, ואולם גם אז ולצורך השלמת התמונה העובדתית, יבהיר כיצד נתנה ההלוואה והאם קוזז ממנה מראש תשלום ריבית.

ב.אשר לשיקים המפורטים בסעיף 15 לכתב התביעה: כתב התביעה אינו מפרט מדוע ניתנו. בסעיף 14 נרשם: "הנתבעת מספר 1 מסרה שיקים בחתימתה". לכאורה ניתן היה להניח כי שיקים אלה נמסרו לפירעון ההלוואה. ואולם, ב"כ התובע הבהיר כי מדובר בשיקים נוספים, אשר יש לפרוע אותם באופן עצמאי ובנוסף לסכומי ההלוואות שפורטו בסעיפים 8ו-10 לכתב התביעה. אם כך, יש לפרט מדוע ולמה נמסרו שיקים אלה ואם נמסרו לצורך ניכיון. אם המטרה היא ניכיון השטרות – יש להבהיר מה קיבלה הנתבעת בתמורה (מה היה הסכום שקיבלה כנגד כל שיק), ולהבהיר מה גובה הריבית או העמלה שנגבו עבור שירותי הניכיון. גם כאן, יש להבהיר מתי נמסרו השטרות.

7.כתב תביעה מתוקן יוגש בתוך 30 ימים מהיום. כתב הגנה מתוקן יוגש בתוך 30 ימים נוספים.

8.הנחיות להגשת כתב הגנה מתוקן: אין להסתפק בצילום הסכום הגלובלי שלכאורה שולם לתובע, אלא שיש לפרט את סכומי ההחזר ולצרף דפי חשבון או כל אסמכתא אחרת. יוער, כי כתב ההגנה אינו מפורט דיו ואינו מגובה באסמכתאות אשר הנתבעת נזכרה בעדותה בדיון היום.

9.אני סבורה כי יש טעם בדרישת ב"כ הנתבעים להטיל על התובע הוצאות. כתב התביעה המתוקן הוא חסר ואינו עולה בקנה אחד עם הבהרות התביעה בדיון הקודם ועם הנחיות בית המשפט בהחלטה מהדיון הקודם. התובע ישלם לנתבעים הוצאות הליך הביניים ומחמת בזבוז הזמן, סך של 2000 ₪ , ללא תלות בתוצאות הדיון.

10.אני קובעת מועד נוסף לדיון מקדמי לצורך עיון בכתבי הטענות המתוקנים ליום 6.10.2011 בשעה 10:00.

ניתנה והודעה היום ז' אייר תשע"א, 11/05/2011 במעמד הנוכחים.

איריס סורוקר, שופטת

הוקלד על ידי: תמי דניאל התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: