אלצטר ואח' נ' חובבי ציון ואח'

ותביעה שכנגד

פסק דין

1. עניינן של התביעות ההדדיות תאונת דרכים שאירעה ביום 2.11.2009 בכביש תל – מונד בסמוך לצומת הפנייה לקדימה – צורן.

2. לטענת התובעת התאונה אירעה בעת שנסעה בנתיב הימני של הכביש הפונה לכיוון קדימה – צורן עקב סטיית הנתבעת שנסעה בנתיב השמאלי לנתיב נסיעתה.

3. הנתבעת, היא התובעת שכנגד, כופרת בטענות התובעת וטוענת כי התאונה אירעה באשמה של התובעת. הנתבעת טוענת כי היא זו אשר נסעה בנתיב הימני של הכביש, וזאת לצורך פנייה ימינה לכיוון קדימה – צורן. לטענת הנתבעת, כמפורט בכתב ההגנה ובכתב התביעה שכנגד , התובעת חנתה בנתיב הימני שפונה לכיוון קדימה - צורן, ולפתע סטתה שמאלה מבלי לאותת, חסמה את דרכה ולכן נאלצה הנתבעת לפי הנטען לבלום, ולהתנגש בה .

4. כל נהגת תובעת את חברתה לפצותה בגין נזקי הרכוש שנגרמו לה עקב התאונה.

5.כל נהגת טוענת כי הנהגת האחרת סטתה לכיוון נתיבה ובכך גרמה לתאונה.

6. בטרם הוגשו התובענות ההדדיות פנתה הנתבעת לתובעת במכתב מיום 1.12.2009

גרסת הנתבעת ביחס אופן קרות התאונה ומחולליה על פי המכתב תוארה על ידה כדלקמן:

"בשעת חשיכה ובמזג אויר מעונן, היית עם רכבך בנתיב הימני של הכביש, ללא נקיטה בשום אמצעי זיהוי ובשום אמצעי זהירות המעידים על הימצאותך בכביש.

לפיכך, אני רואה בכך רשלנות מחפירה מצידך ונטילת האחריות שלך בכל הקשור לגרימת הנזק של רכבי." (ראה סעיף 2 למכתב שצורף כנספח לכתב התביעה).

7. גרסתה החדשה של הנתבעת שלפיה סטתה התובעת לנתיב נסיעתה בנתיב הימני של הדרך הושמעה לראשונה לאחר הגשת כתב התביעה. המדובר בגרסה שונה באופן משמעותי מהגרסה המפורטת במכתב בעניין מרכזי המשליך על קביעת האחריות והאשם לקרות התאונה. הגרסה שבכתב ההגנה ובתביעה שכנגד הינה גרסה מושהית וכבושה.

8. ביום 25.10.10 נשמעו עדויות הצדדים בפני.

במעמד הדיון הוברר כי שתי הנהגות מתגוררות בישוב קדימה וכי לשם נסעו במועד התאונה.

9. בעדותה העידה הנתבעת ביחס לאופן קרות התאונה:

"אני נכנסתי בה בגלל שהיא פנתה שמאלה ולא אותתה, היא פנתה שמאלה מהנתיב הימני, לאן יכולתי לברוח. היא הייתה במהירות איטית . היא חנתה, הדליקה אורות, פנתה לנתיב שלי ואל הייתה לי בררה ופגעתי בה. לפני החלפת הפרטים היא הגיעה לרכב שלי, ירד מבול..."

(ראה עמ' 1 ו 2 לפרוטוקול).

10. מגרסת הנתבעת כמפורט במכתב ניתן להבין כי התובעת הייתה במצב נסיעה בכביש, בכתב ההגנה ובעדות הנתבעת העידה הנתבעת כי התובעת חנתה ואז סטתה שמאלה לנתיב הימני בו נסעה הנתבעת לגרסתה.

מעדות הנתבעת עולה כי התובעת הדליקה אורות, וממכתבה עולה כי לטענתה התובעת "לא נקטה בשום אמצעי זיהוי ובשום אמצעי זהירות המעידים על הימצאותה בכביש."

במכתב הנתבעת ציינה כי דובר ביום מעונן. בעדות התובעת התייחסה למזג האוויר כאל "מבול".