אלפסי נ' קדוש

פסק דין

פתח דבר

בפני תביעה כספית על סך של 1,800 ₪, שהוגשה בבית משפט לתביעות קטנות, בגין אירוע תאונת דרכים מיום 02.03.13.

טענות הצדדים

על פי טענת התובע, עת נהג ברכבו בכביש ישר בבית שאן, יצא רכב הנתבע מצומת ופגע בו.

מנגד, שלל הנתבע גרסת התובע לאופן התרחשות התאונה. לטענתו, עת נסע בכביש הנ"ל, ולאחר שהשלים יציאה מהצומת, רכב התובע, אשר נסע במהירות מופרזת, עקף את רכבו מצדו הימני של הכביש, פגע במדרכה ועצר שני מטר לפניו. לטענתו, על אף ניסיונותיו לעצור את רכבו, ההתנגשות עם רכב התובע הייתה בלתי נמנעת, ופגע ברכב התובע.

דיון ומסקנות

בתאריכים 08.12.13 ו- 26.12.13 התקיימו דיונים בפניי, בו חזרו הצדדים על טענותיהם. בנוסף, העיד עד מטעם התובע, אשר שהה עמו ברכב בזמן התאונה. לאחר ששמעתי את גרסאות הנהגים המעורבים בתאונה, וכן עדות עד התובע, באתי לכלל מסקנה לפיה יש להורות על דחיית התביעה, וזאת מן הנימוקים שיפורטו.

בעדותו בפניי תיאר התובע את נסיבות התאונה, וטען כי רכב הנתבע פגע בדופן רכבו. יחד עם זאת, על אף שבהודעתו למבטחת רכב ציין התובע כי הפגיעה הינה בדופן שמאלית, אלא שלא ציין אם בחלקו האחורי או הקדמי של הרכב, כאשר גם בעדותו בפניי, לא טען התובע באיזה צד של הרכב אירעה הפגיעה.

בנוסף לתובע, העיד העד מטעמו. בעדותו ציין האחרון תחילה כי רכבו של התובע נפגע בצדו הימני (עמ' 3 ש' 17-18). בהמשך עדותו, טען האחרון כי הפגיעה אירעה בחלקו הקדמי שמאלי של רכב התובע.

בעדותו הנ"ל של העד בעניין נסיבות אירוע התאונה ומיקום הנזק, התגלו סתירות שיש בהם כדי לפגום בגרסתו, אשר לא מצאתי לתת בה אמון.

זאת ועוד, מהתמונה אותה צירף התובע (ת/2), ניכרת פגיעה בחלקו השמאלי אחורי של הרכב, מה שאינו מתיישב עם שתי גרסאותיו הסותרות של העד לגבי מיקום הנזק, כאשר תחילה טען כי הפגיעה ברכב התובע הינה בחלקו הימני, ולאחר מכן טען כי הפגיעה הינה בחלקו קדמי שמאלי.

זאת ועוד, משרטוט התאונה (ת/1), אין כל אפשרות לפגיעה בחלקו הימני של רכב התובע, ככל והנתבע, לפי גרסת התובע עצמו, יצא מצומת הממוקמת משמאל למסלול נסיעתו של רכב התובע, וכל פגיעה, לכאורה, אינה יכולה להיות בחלקו הימני של רכב התובע.

במצב דברים זה, בו נפרסו בפני שתי גרסאות סותרות לגבי אירוע התאונה הנטען, כאשר התובע לא הצליח להוכיח את נסיבות התאונה באמצעות העד מטעמו, המסקנה הינה כי יש להורות על דחיית התביעה.

סוף דבר

לאור האמור לעיל, הגעתי למסקנה כי התובע לא הצליח להרים את נטל ההוכחה המוטל עליו. אי לכך, אני מורה על דחיית התביעה.

על אף התוצאה אליה הגעתי, ולפנים משורת הדין, איני עושה צו להוצאות.

המזכירות תשלח עותק מפסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ה' שבט תשע"ד, 06 ינואר 2014, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: