אלפסי נ' דדון

פסק דין

בפני תביעה לפיצוי כספי בסכום של 8080 ₪.

התובע טוען שביום 1/7/10 הוא השתתף בבר מצווה באולם האירועים של הנתבע. בשולחן הוגש לחם כפרי. לטענתו של התובע הוא החל לאכול מפרוסת הלחם "ופתאום נשבר שן מהלחם". (כתב תביעה סע' 3).

בעדותו התובע טען שהלחם היה מאוד קשה לחיתוך ואחרי שנשברה לו השן הוא ביקש מהמלצר לשים לחמניות ופיתות.

10 ימים אח"כ התובע התייצב בפני רופא שיניים שהוא לכל הנראה ידיד המשפחה ועל פי האישור של רופא השיניים התובע הגיע אליו עם שן שבורה. "לאור הצילום ולפי המצב הקליני השן היתה זקוקה לעקירה כירורגית" , כמו כן ציין ד"ר שוולב שהתובע זקוק להשתלה וכתר במקום השן השבורה.

על פי המסמכים יהיה על התובע לשלם עבור ההכרה וההשתלה והכתר 5000 ₪.

טענת התובע היא שהפגיעה בשן שלו נגרמה בעת האירוע ולכן הוא רואה את הנתבע אחראי לכל נזקיו ומלבד ה- 5000 ₪ עבור הטיפול הרפואי הוא מבקש עוד 3000 ₪ עבור עגמת הנפש שלו.

הנתבע טען שהוא היה אחראי באולם האירועים בערב האירוע ולא דווח לו דבר על מה שקרה לתובע. כמו כן על פי שיחה שהנתבע טוען שהוא ניהל עם רופא שיניים של התובע היתה הזנחה בשן מכוון שהיה זקוק לטיפול שורש שהתובע לא השלים.

לאחר ששקלתי את דברי בעלי הדין החלטתי לדחות את התביעה ולהלן הנימוקים לכך:

1.אין הסבר לעובדה שהתובע הסתובב 10 ימים עם שן שבורה בלי לקבל כל טיפול רפואי, לכן אם אכן דובר בשבר שקרה באירוע כטענתו, התובע הזניח את המצב במשך 10 ימים במקום לטפל בו.

2.אישורי רופא השיניים לא מתייחסים כלל למה שגרם לשבר של השן, לכן מלבד דברי התובע אין כל תמיכה אובייקטיבית לטענתו שהשן נשברה כתוצאה מאכילת לחם כפרי ב- 1/7/10.

3.אין הוכחה ולו בדוחק שהנזק שעליו התובע מתלונן נגרם כתוצאה מאכילת הלחם באירוע מיום 1/7/10.

אשר על כן אני דוחה את התביעה, אין צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ו אייר תשע"א, 30 מאי 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: