אלנתן נ' צדוק ואח'

פסק דין

1. בפני תביעה לפיצוי כספי עקב תאונת דרכים שהתרחשה ביום 14.12.09, בה היו מעורבים אופנוע של התובע ורכב הנתבעת 2 נהוג ע"י הנתבע 1.

התובע עותר לסכומים הבאים:

א.נזק לאופנוע - 3,291 ₪

ב.הכנת הצעה- 163 ₪

ג.הצמדה וריבית- 138 ₪

2.לדברי התובע, הוא נסע ברחוב רוטשילד, ורכב הנתבעים נסע לפניו. התובע החל לעקוף את רכב הנתבע מצד שמאל, ואז הנתבע – שכנראה חיפש מקום חניה – חתך שמאלה בלי לאותת, ולדברי התובע:

"חסם את דרכי ונכנס בי, הוא הדף אותי על רכב חונה.. הוא לא הבחין בי. הוא פנה שמאלה בלי להבחין בי" (עמוד 1, שורות 12-13).

העדה מטעם התובע, גברת ישראלה אברהם, חנתה את רכבה ברחוב, ראתה את התובע על הרצפה, אך לא ראתה את התאונה.

3.עמדת הנתבעים שונה: הנתבע 1 טען שנסע למשרדו וחיפש חניה, אותת שמאלה והחל להיכנס לחניה, כשלפתע שמע חריקת בלמים, והתובע נכנס בכלי רכב שעמדו בצד שמאל, ופגע ברכב הנתבע בצד שמאל.

4.ניכר הדבר שהנתבעים מודים שהאחריות לתאונה מוטלת על שני הנהגים באופן שווה, ולכן על כל צד לספוג את נזקיו, אולם אין בפני בית המשפט תביעה נגדית.

5.לאחר ששקלתי את דברי בעלי הדין, שוכנעתי כי שני הנהגים תרמו לקרות התאונה באותה מידה, ולכן התביעה מתקבלת באופן חלקי.

כל נהג תרם את חלקו לתאונה. התובע היה חייב להיות ער לאפשרות לרכב שהוא עוקף מצד שמאל עשוי לחנות ולחסום את דרכו. הנתבע 1 היה חייב לקחת בחשבון שפנה למקום חניה כשנוסע אחריו אופנוע.

לכן, שני הנהגים לא פעלו כראוי בנסיבות העניין.

6.אשר על כן, על הנתבעים ביחד ולחוד לשלם לתובע את הסכום של 1796 ₪. אין צו להוצאות. על התובע לפצות את העדה בסך 350 ₪. הסכומים ישולמו תוך 30 יום מיום פסק הדין, ואם לא כן - יישאו הפרשי הצמדה וריבית עפ"י חוק החל מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום המלא בפועל.

ניתן היום, ה' טבת תשע"א, 12 דצמבר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: