אלמקיס ואח' נ' גוטניק גנדי ואח'

פסק דין

התובע השאיל את רכבו למר שמואלוף. מר שמואלוף טוען כי הוא נהג במכונית כשלפתע פרצה מאזור חניה שמימין לכביש, מכוניתו של הנתבע 1. מכיוון שלטענתו המכונית פרצה לכביש "כמו קיר" לדבריו, וכדי למנוע התנגשות בין שני הרכבים, הוא הסיט את הגה המכונית שבה נהג למסלול השמאלי (שם למזלו לא נסעה שום מכונית מהכיוון הנגדי) ומכונית התובע התנגשה במשאית שחנתה משמאל. למכונית התובע נגרם נזק וכן למשאית. מר שמואלוף שילם לבעל המשאית את נזקו והתובע תובע מהנתבעים לשלם לו את נזקי מכוניתו.

הצדדים חלוקים גם בשאלה אם נתבע 1 יצא עם מכוניתו מאזור החניה לכביש כשחזית המכונית פונה לכביש או אחורי המכונית, דהיינו אם המכונית נסע בהילוך אחורי או קדמי. מר שמואלוף טוען כי הנתבע הסיע את מכוניתו לאחורואף הביא עדה, שישבה לידו במכונית בזמן הארוע שתמכה בגירסתו זו. דא עקא, שבעדותה במשטרה היא אמרה שהנתבע יצא בנסיעה קדימה (דהיינו, לא אחורה).

אני לא מאמין לדבריו של מר שמואלוף והעדה מטעמו כי הוא נסע לאט. נסיעה לאט אינה מתיישבת עם התאור של "קיר" שהוא ראה פתאום. אילו היה נוסע לאט היה מבחין מבעוד מועד במכונית הנתבע היוצאת מהחנייה, דבר שהיה מאפשר לו לעצור ולאפשר למכונית הנתבע לצאת מאזור החניה ולהשתלב בתנועה. גם עצם ההתנגשות במשאית החונה מצד שמאל וגם עוצמת ההתנגשות מלמדת כי מר שמואלוך נהג במהירות וגם לא שם ליבו למתרחש בכביש ובסביבתו ולכן הופתע לראות מולו את מכונית הנתבע כמו "קיר".

לפיכך, אין כל מקום להטיל על הנתבעים את האחריות להתנגשות בין מכונית התובע למשאית ואני דוחה את התביעה.

התובע ישלם לכל אחד מהנתבעים הוצאות משפט בסך של 300 ₪.

ניתן לבקש מבית המשפט המחוזי להגיש ערעור, תוך 15 יום.

ניתן היום, ב' תמוז תשע"ב, 22 יוני 2012, בהעדר הצדדים.