אלמיו נגוסי נ' משרד הפנים

פסק דין

1.זוהי עתירה לביטול החלטת המשיב מיום 14.6.11, שם נקבע כי העותר הוא נתין אתיופי.

כמו כן מבוקש להכריז על העותר כנתין אריתראה, הזכאי ליהנות ממדיניות אי ההרחקה הניתנת לנתיני אריתראה במדינת ישראל. כפועל יוצא מכך מבקש העותר להורות למשיב לחדש את אשרתו ולאפשר לו לעבוד בישראל.

2.העותר, יליד 1984, הסתנן לישראל בשנת 2008 דרך גבול מצריים.

בראיון הראשון שנערך לעותר נרשם מפיו כי הוא נולד באתיופיה, שהה בסודן ארבע שנים והגיע לישראל דרך מצריים.

בבית הדין לביקורת המשמורת טען העותר כי ברח לאתיופיה בתחילת שנות ה-2000 עם משפחתו ומשם המשיך לסודן, שם שהה במשך שש שנים ומשם עבר למצריים, שהה בה שישה ימים והסתנן לישראל.

בישיבה נוספת בבית הדין לביקורת המשמורת ציין העותר, כי הוא נשוי לאישה אשר זוהתה על ידי האו"ם כאריתראית ואף היא מצויה בישראל.

יצוין, כי אשת העותר חזרה בה, מאוחר יותר, מטענתה שהיא אריתראית, הודתה שהיא אתיופית והגישה בקשה למקלט. בקשתה זו טרם הוכרעה.

העותר זוהה על ידי נציבות האו"ם לפליטים כאריתראי ואף הציג תעודה, אשר הונפקה לו במחנה פליטים בסודן על ידי האו"ם, לפיה הוא אריתראי. עוד הציג העותר תעודת הטבלה שהונפקה לו באריתראה.

העותר שוחרר מן המשמורת וניתנה לו אשרה אשר חודשה מפעם לפעם.

כשנה וחצי לאחר שהעותר נכנס לישראל הוא זומן לראיון זיהוי ותשאול, שם ציין העותר כי עד גיל 4 התגורר באריתראה, באותה עת עבר לאתיופיה, שם חי עד היותו בן 15, ובשנת 1999 גורש מאתיופיה לאריתראה, שהה שם מספר חודשים וחזר להתגורר באתיופיה. במסגרת אותו ראיון נשאל העותר האם הוא אזרח אריתראה והשיב כי הוא יכול לקבל אזרחות, אך לא עשה זאת מאחר ואין ברצונו להתגייס לצבא האריתראי.

לאחר כתשעה חודשים נערך לעותר ראיון תשאול וזיהוי נוסף. בראיון זה טען העותר כי הוא נולד ב-1984, כי בגיל 4 עבר להתגורר באתיופיה, שם חי במשך אחת עשרה שנים עד אשר גורש לאריתראה, בה שהה במשך שלושה חודשים במהלך 1999. לאחר מכן חזר להתגורר באתיופיה למשך חודשיים ואזי עבר להתגורר בסודן למשך תקופה של שמונה שנים.

כפי שעולה מן האמור, העותר טען בתחילה כי התגורר בסודן ארבע שנים, לאחר מכן שש שנים ובראיון הנדון טען שהתגורר בסודן שמונה שנים.

סתירות אלה יש בהן כדי להשליך על מהימנותו של העותר.

3.העותר הציג למשיב צילום של תעודת הטבלה מאת הכנסייה האורתודוקסית האריתראית.

תעודה זו, הנושאת תאריך הנפקה מ-1984, כוללת בתוכה גם תמונה של העותר כבוגר. עניין זה תמוה כי לא ברור כיצד ב-1984 ניתן היה לצרף לתעודת ההטבלה תמונה של העותר כבוגר.

העותר הציג גם תעודת פליט שהונפקה לו על ידי האו"ם בסודן.

לטענת המשיב, תעודה זו חשודה כמזויפת. אולם, כבר כאן יצוין, כי חשד בלבד לא די בו. על מנת שתעודה תחשב כתעודה מזויפת צריך מומחה לעניין ליתן חוות דעת הקובעת זאת. במקרה הנדון כאן, התעודה לא הועברה לבדיקה מקצועית, ולכן אין לקבל את גרסת המשיב כאילו התעודה מזויפת.

בכל מקרה, תעודה כזו אינה יכולה להוות אסמכתא לכך שהעותר הוא בעל אזרחות אריתראית.

תעודה זו הונפקה לעותר על ידי האו"ם בסודן על סמך דברים שמסר העותר למי שראיין אותו שם. לא הוצג למשיב פרוטוקול אותו ראיון, כך שניתן יהיה להתרשם שאכן המידע שמסר העותר באותו ראיון יש בו כדי להוביל למסקנה שאכן הוא נתין אריתראה.