אלישר נ' עיריית תל אביב-יפו

פסק דין

ערעור על פסק-דינוֹ של בית-המשפט לעניינים מקומיים בתל-אביב (כב' השופטת לימור מרגולין-יחידי), לפיו הורשע המערער בביצוע עבודות בסטייה מהיתר, לפי סעיפים 145 ו-204(ב) לחוק התכנון והבנייה התשכ"ה-1965.

בערעור משיג המערער אך ורק על הכרעת הדין, משהוא בדעה שהיה מקום לזכותו מאחר שעומדת לו הגנת הצורך.

המערער הודה כי בנה ללא היתר, אלא שטען כי מדובר בבנייה ארעית וכן טען להגנת הצורך.

בית-המשפט דחה טענות אלה, על סמך קביעת ממצאים עובדתיים המבוססים, בין-השאר, על התרשמות ישירה מן העֵדים והמערער בכלל זה.

הלכה מושרשת היא, שבית-משפט שלערעור לא יתערב בממצאים עובדתיים שקבעה הערכאה הדיונית, אלא במקרים חריגים ביותר. על אחת כמה וכמה, כשהממצאים מבוססים על התרשמות ישירה מהעדים.

המקרה שלפנַי איננו נמנה על חריגים אלה. עיון בתיק בית-משפט קמא מעלה, כי הממצאים העובדתיים של בית-משפט קמא מבוססים היטב בחומר הראיות, ואין לומר שנמצא בפסק-הדין דופי או פגם הקורא לתיקון; לא באשר לממצאים העובדתיים ולא באשר למסקנות המשפטיות שגזר מממצאים אלה ואשר הביאוהו לדחיית הטענה כי מדובר היה בבנייה ארעית ובהגנה של צורך.

בפרט כך הם פני הדברים, משמומחה מטעם המערער נִמנע במסגרת חוות-דעתוֹ מלהבהיר כיצד ניתן היה למנוע נזקים בדרך אחרת מאשר בנייה ללא היתר, עד כמה הייתה נחוצה בכלל בנייה ללא היתר כדי למנוע נזקים ובאֵילוּ דרכים אלטרנטיביות ניתן היה לפעול עוד בטרם נתבקש ההיתר שהתקבל, כדי למנוע חדירת מי גשמים. הימנעות זאת אומרת דרשני, ובנסיבות מחזקת את מסקנותיו של בית-משפט קמא.

אמת ניתנת להיאמר, שעניין לנו בערעור סרק ולפיכך אני קובעת כי המערער ישלם למשיבה הוצאות הדיון בסך 5,000 ₪. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מהיום ועד התשלום בפועל. לפנים משורת הדין, סכום ההוצאות הוטל במשורה.

תיק בית-המשפט מוחזר לידיה הנאמנות של ב"כ המשיבה.

ניתן והוּדע היום כ"ח סיון תש"ע, 10/06/2010 במעמד הנוכחים.

עפרה צ'רניאק, שופטת

הוקלד על ידי: צביה שמחוביץ התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: