אליהו נ' ראש ואח'

פסק דין

אין מחלוקת כי אוטובוס השייך לנתבעת 2 והנהוג ע"י נתבע 1, פגע בדלתה הפתוחה של מכוניתו של התובע. התובע קיבל מחברת הביטוח שלו את פיצוי בגין רוב הנזק, והוא טוען כי על הנתבעים לפצות אתו בגין כינון - 309 ₪, השתתפות עצמית - 1,740 ₪, הפסד הנחה בגין העדר תביעות -1,988 ₪, הפרשי הצמדה - 303 ₪, ביטול ימי עבודה – 500 ₪ ואגרת בית משפט – 44 ₪, סה"כ 4,884 ₪.

נתבעת 2 הסכימה להכיר בנזקים בגין כינון, השתתפות עצמית ואגרת בית המשפט. היא לא מסכימה להכיר בתביעה בגין העדר תביעות, הפרשי הצמדה ובטול ימי עבודה.

התובע הוכיח כי הוא ביטח את מכוניתו לאחר התאונה וכי הוא לא זכה להנחה בגין העדר תביעות, הואיל והוא תבע בגין התאונה נשוא התובענה שלפנינו. אני גם מאמין לתובע כי רכבו לא היה מעורב בתאונה אחרת, לאחר התאונה, נשוא התביעה הנוכחית. לפיכך על הנתבעים לפצות את התובע בגין ראש נזק זה.

התובע הסכים כי הפרשי ההצמדה יחושבו מיום 15.8.09 והוא ויתר עליהם לגבי התקופה שקמה לכך.

לגבי ביטול ימי העבודה, אני סבור שגם אם התובע הפסיד ימי עבודה בגין כדי להכניס ולהוציא את מכוניתו מהמוסך, דבר שלא פורט כדבעי בכתב התביעה, הרי על התובע לשאת בכך, כחלק מרשלנותו התורמת לקרות התאונה. התובע השאיר את דלת המכונית פתוחה במשך זמן ניכר, כאשר מכוניות חולפות על פניו ור נס הוא שהדבר לא גרם לנזקי גוף, כמו למשל לרוכבי אופניים או רכב מנועי דו-גלגלי.

לפיכך אני מחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובע, תוך 30 יום, את הסך של 4,037 ₪ בצרוף הפרשי הצמדה על הסכום הזה מיום 15.8.09 ועד היום ועוד הוצאות משפט בסך של 100 ₪.

תוך 15 יום ניתן לבקש מבית המשפט המחוזי להגיש ערעור.

ניתן היום, ד' אב תשע"ב, 23 יולי 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: