אליהו חברה לביטוח בעמ נ' יפרח ואח'

פסק דין

רקע וטענות הצדדים

1.בפני תביעת שיבוב לתשלום נזקי רכוש שנגרמו עקב תאונת דרכים, שהגישה התובעת – חברת הביטוח "אליהו" – כנגד הנתבעים – נהג הרכב הפוגע ובעליו, לטענתה – לאחר ששילמה את שוויים של הנזקים למבוטחה, אשר הוא על פי הטענה בעליו של הרכב הנפגע.

2.התובעת, כאמור, הינה חברת הביטוח "אליהו", אשר ביטחה במועד הרלוונטי רכב מסוג פורד, השייך למר מסעוד קעדאן (להלן גם: "המבוטח").

הנתבע 1, מר יעקב יפרח (להלן: "יפרח"), הינו בעליו של טנדר מיצובישי (להלן: "הטנדר"), ואילו הנתבע 2, מר עבדאללה אבו רביע, הינו מי שבמועד התאונה שימש כנהג הטנדר (להלן: "אבו רביע" או "נהג הטנדר").

3.על פי האמור בכתב התביעה, ביום 16/7/06 אירעה תאונת דרכים בה היו מעורבים רכב הפורד (להלן גם: "רכב המבוטח") והטנדר. התאונה התרחשה, על פי הנטען, שעה שהמבוטח נסע בנתיב השמאלי של כביש 6 – בין מחלף נחשונים למחלף קסם – אז הגיח לפתע הטנדר מהנתיב הימני, חצה בפתאומיות לנתיב השמאלי, וחסם את נתיבו של המבוטח. בכך, כך נטען, גרם הטנדר להתנגשות בין הרכבים.

4.כתוצאת תאונה זו ובהתאם לחוות דעת שמאי נגרמו לרכב המבוטח נזקים כבדים, בגינם הוכרז הרכב כ"אובדן כללי". נוכח המתואר שילמה התובעת את נזקי המבוטח בסך כולל של 85,491 ₪ (הכוללים את שווי הרכב ואת שכ"ט השמאי, בהפחתת שווי השרידים).

כספים אלו דורשת התובעת להשיב לידיה, מידי הנתבעים, בהתאם לטענה כי רשלנותם היא שגרמה לתאונה.

5.מנגד ועל פי האמור בכתב ההגנה, נסיבות התאונה היו שונות בתכלית מאלו שהוצגו בכתב התביעה, כאשר הטנדר נסע כל העת בנתיב השמאלי, והאט כשהבחין בעומס תנועה לפניו. המבוטח, שנסע מאחוריו, לא הבחין ככל הנראה בעומס הנזכר ובעובדה שהטנדר האט ממהירות נסיעתו, והתנגש בו בעוצמה מאחור. עוד נטען כי הנתבעים ניסו למנוע את הפגיעה לאחר שראו במראה כי רכב הפורד אינו מאט, אך לא הצליחו לעשות כן. לפיכך נטען כי האחריות לתאונה רובצת לפתחו של המבוטח, ועל כן יש לדחות את התביעה נגדם.

6.כאן המקום להוסיף כי בתצהירים מטעמם טענו הנתבעים בנוסף שלאחר התאונה הודה התובע כי נרדם. טענה מהותית זו, לא בא זכרה בכתב ההגנה, כמתואר.

הסוגיה שבמחלוקת

7.עיון בטענות הצדדים מלמד שאינם חלוקים ביניהם בנוגע למועד התרחשות התאונה, עצם התרחשותה ומיקומה.

יחד עם זאת עולה כי גדר המחלוקת עניינה בנסיבות שהובילו להתרחשות התאונה, ובהתאם, בשאלת האחריות להתרחשותה.

ראיות הצדדים בצד דיון ראשוני

8.מטעם התובעת העיד המבוטח, לאחר שלא הוגש תצהיר מטעמו, בטענה כי סרב לשתף פעולה עם התובעת.

מטעם הנתבעים העידו שניהם, כמו גם השמאי/בוחן מטעמם, מר ג'ובני יצחק, אודות חוות הדעת שהוגשה מטעמו (נ/4). בתוך כך הוגשו תצהירים ומסמכים שונים, אשר תוכנם יפורט בהמשך.

9.עיון בחקירתו הראשית של המבוטח מלמד כי ביום התאונה, בדרכו לעבודה, נסע על כביש 6 מצפון לדרום, בנתיב השמאלי, כאשר מהלך הנסיעה נכנס הטנדר לנתיב הנסיעה שלו ובכך חסם למעשה את הנתיב. עוד עולה כי ההתנגשות אירעה לאחר שלמבוטח לא היה זמן לבלום ולאחר שלא יכול היה "לברוח" לשוליים השמאליים, בשל המעקה המוצב שם.

10.עוד הוסיף כי לאחר התאונה פנה אליו הנתבע 1, יפרח, וטען כנגדו כי התאונה אירעה באשמתו (של המבוטח), אלא שהאחרון הפנה את אותה הטענה כלפי יפרח עצמו. בעניין זה הוסיף עוד כי המשטרה נכחה במקום ואספה פרטים.

11.בהמשך חקירתו התבקש המבוטח להדגים את אופן התרחשות התאונה באמצעות שני רכבים, וכפי שנכתב מהלך הדיון (עמ' 3 לפרוטוקול): "העד למעשה מדגים את האמור בשרטוט המצורף לכתב התביעה" (שרטוט שצורף כנספח ב' לכתב התביעה, להלן: "שרטוט 1", ההדגשה אינה במקור).

12.עיון בשרטוט 1 הנזכר, שרטוט שצורף במקור להודעה על התאונה שהוגשה על ידי המבוטח לחברת הביטוח (היא התובעת), מעלה כי התאונה שורטטה בשני שלבים: