אליהו ברוך נ' יהודה

פסק דין

לאחר לא מעט התלבטויות מפני משמעותו של צעד זה, ולאחר שנתתי לתובע הזדמנויות חוזרות להבהיר את תביעתו והוא לא עמד בהן, החלטתי כי יש לסלק תביעה זו על הסף.

סילוק תביעה על הסף:

בתקנה 100 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ'ד-1984 (להלן: 'התקסד"א') נקבע כלהלן:

"בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, לצוות על מחיקת כתב תביעה נגד הנתבעים, כולם או מקצתם, על יסוד אחד הנימוקים האלה:

(1) אין הכתב מראה עילת תביעה;

(2) נראה לבית המשפט או לרשם מתוך הכתב שהתובענה היא טרדנית או קנטרנית;

..."

תקנה 101 לתקסד"א קובעת:

"(א) בית המשפט או רשם שהוא שופט רשאי, בכל עת, לדחות תובענה נגד הנתבעים, כולם או מקצתם, מאחד הנימוקים האלה:

...

(3) כל נימוק אחר שעל פיו הוא סבור שניתן לדחות מלכתחילה את התובענה בנוגע לאותו נתבע;

..."

בפסק הדין אשר ניתן ביום 13.7.11 על ידי כב' השופטת (דימוס) פרוקצ'יה, בע"א 7547/99 Brown and Williamson Tobacco Corp ואח' נגד דובק בע"מ ואח', נאמר כלהלן:

"תכליתה של הוראה זו למנוע דיוני סרק והוצאת משאבי ציבור לשווא בניהול תביעות שאין להן תכלית. יחד עם זאת, הכרעה בגורל התביעה בטרם נשמעו ראיות וטיעונים לגופן של עילות התביעה מהווה אמצעי קיצוני, שיש בו כדי להגביל את נגישותם של תובעים לערכאות. לכן, יש לנקוט בו בזהירות המתחייבת, ולהפעילו רק מקום שנעלה מספק שאין סיכוי, ולו קלוש ביותר, לקבלת התביעה, אם תישמע לגופה. יתר על כן, במסגרת חובת המידתיות הדיונית, ומשיקולי יעילות, מקום שבו ניתן לתקן את כתב התביעה כך שיגלה עילת תביעה, יש להעדיף פתרון זה על פני מחיקת כתב התביעה."

בעא 1612/07 חברת שמעון צרפתי בע"מ ואח' נ' שתולים מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ ואח' נאמר לגבי סילוק על הסף:

"מכאן שמחיקת תובענה על הסף מחמת העדר עילת תביעה תעשה במקום שברור וגלוי על פני הדברים שאין בידי התובע כל סיכוי להשיג את הסעד המבוקש.  כאשר אנו בוחנים בקשה לסילוק תביעה על הסף עלינו "לפלס דרכו בין אינטרסים נוגדים - נוגדים לא רק בין בעלי הדין אלא גם מבחינת המדיניות השיפוטית. מחד גיסא, עשיית צדק מחייבת פתיחתם של שערי משפט; מאידך גיסא, צדק הוא גם מניעתם של הליכי סרק, הטרדת בעלי הדין שכנגד והעמסת יומנו של בית המשפט. מכאן הזהירות הנדרשת" (פרשת צוקית הכרמל ( ע"א 5634/05 צוקית הכרמל בע"מ נא צח חברה לקבלנות – מ.א.)). על כן, כאמור האיזון העדין מחייב אותנו לנהוג במשנה זהירות לפני מחיקת תביעה על הסף ללא דיון ודרישה. "בהשתמשו בכוח למחוק כתב תביעה מחמת חוסר עילה ... חייב בית המשפט לנקוט משנה זהירות, כי המחיקה שוללת מהתובע את זכותו להביא את ענינו, כפי שנטען, לפני בית המשפט; ולפיכך מקום שקיימת אפשרות, אפילו היא קלושה, שהתובע יזכה בסעד שתבע, אין נועלים את שערי בית המשפט לפניו" (יואל זוסמן, סדרי הדין האזרחי 387 (מהדורה שביעית 1995))".

בעא 455/06 חלקה 21 בגוש 6539 בע"מ נ' עירית הרצליה נאמר:

"הרציונל הטמון באמצעי הדיוני של דחיית תביעה על הסף נועד להקנות בידי השופט שיקול דעת רחב לברר מראש, ומלכתחילה, את אותה סוגיה שהכרעה בה עשויה להביא ל"מכת מוות" לתביעה, אף בלא שנדרש דיון כללי ומסועף בכל השאלות שבמחלוקת בין בעלי הדין. סוגיה כזו עשויה להיות, בין ענין שבעובדה ובין ענין שבחוק. הטעם העומד מאחורי כלל זה הוא בראש וראשונה לקצר ולייעל את ההליך השיפוטי, ולמנוע הגשת תביעות סרק. הכרעה לגופה של שאלה העולה בתובענה, המביאה לדחייתה על הסף, להבדיל ממחיקתה, נועדה להגן הן על הנתבע מפני הטרדתו החוזרת ונישנית בתביעות שאינן בנות סיכוי להתקבל, והן לקדם את עניינה של מערכת השפיטה בדרך של חסימה מפני הגשת תביעות סרק חוזרות ונישנות, כדי שתתפנה לעסוק בעניינים שיש בהם ממש."

במקרה דנן מונח בפני כתב תביעה בעייתי אשר אין בו כדי להקים עילת תביעה. מטעמי זהירות שלא לפגוע ולחסום את התובע, כפי שמורה לי הפסיקה, הוריתי על הגשת תצהירי עדות ראשית, כדי לקבל תמונה מלאה על העובדות שברקע לתביעה. אולם, כפי שיפורט להלן, גם תצהיריו של התובע לא הובילו לשום מקום והם דווקא מבססים דחיית התביעה על הסף.