אליאס נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק - דין

1.הוגשה תביעה שעניינה שלילת זכאות של התובעת לקצבת זקנה.

2.מכתב ההגנה עולה שהתובעת קיבלה קצבת זקנה עד מרץ 2005 וכי באפריל 2006 הופסק תשלום הגמלה עקב אי המצאת מסמכים.

התובעת הגישה תביעה חוזרת בנובמבר 2008, שנדחתה ביוני 2009 עקב אי המצאת מסמכים.

נטען כי התובעת פנתה בתביעה חדשה בחודש מאי 2009, כי תביעה זו נבחנה ואושרה רטרואקטיבית, מחודש מאי 2008.

באשר לתביעות הקודמות, נטען להתיישנות מחמת שלא הוגשו מסמכים כפי שנדרשה וכן לאור העובדה שההחלטות הקודמות הפכו חלוטות.

לטענת הנתבע, בחודש פברואר 2010 התובעת פנתה במכתב לנתבע ובו ביקשה גימלה באופן רטרואקטיבי, ממאי 2008 ובתגובת הנתבע הודע לה שאין זכאות מחמת שיהוי טכני.

לטענת הנתבע, מדובר בחזרה על החלטות קודמות ולא בהחלטה חדשה.

3.בישיבת קד"מ מיום 24.4.12 טענה התובעת שנאלצה לנסוע לחו"ל בחודש אוגוסט 2005 בשל בעיות במשפחה.

לטענתה אם אושרה זכאותה בשנת 2004, אין מקום להטיל עליה חובה להתחיל את כל ההליכים מהתחלה.

התובעת מחתה על כך שאולצה להגיש תביעה חדשה, לאחר שתביעתה משנת 2004 אושרה.

4.ביום 23.5.12 הגיש הנתבע תעודת עובד ציבור כדלקמן:

"התובעת הגישה תביעה לקצבת זקנה לראשונה בתאריך 10.6.2004, ותביעתה אושרה החל מ- 1.2.2004, גיל הפרישה.

בעקבות מעקב אוטומטי של ביקורת גבולות, הופסקה זכאותה החל מ- 1.3.06 והתובעת נדרשה להמציא צילום דרכון, הצהרה על כתובת בחו"ל, והצהרה לגבי מטרת יציאתה לחו"ל.

בתאריך 21.3.06, נשלחה תזכורת לגבי דרישת המסמכים ומאחר ולא התקבלו המסמכים הנדרשים, תביעתה נדחתה החל מ- 1.3.06 עקב חוסר נתונים.

בתאריך 30.11.08 הגישה התובעת תביעה חדשה לקצבת זקנה. בתביעה היו חסרים פרטים לצורך ההחלטה, ועל כן נשלחה למבוטחת דרישה לגבי מילוי סעיף 9 וצרוף צילום המחאה מבוטלת.

מאחר והמסמכים לא התקבלו, נשלחה תזכורת לאחר 21 יום. ולאחר 15 יום נוספים תביעתה נדחתה עקב חוסר נתונים.

בתאריך 10.5.09 הגישה התובעת שוב תביעה לקצבת זקנה ותביעתה אושרה עפ"י סעיף 296 רטרו 12 חודשים, דהיינו החל מ- 1.5.08.

לתובעת נשלחה הודעה על אישור הקצבה.

בתאריך 14.2.10 הגישה התובעת פנייה – בקשה לתשלום קצבת זקנה רטרו החל מ- 2/06, אך תביעתה נדחתה עקב שיהוי לתקופה 30.4.08 - 1.3.06".