אלחרר(עציר) נ' מדינת ישראל

החלטה

ערר על החלטת בית משפט שלום באשקלון (כבוד השופט דורון חסדאי), מיום 3.12.09, בתיק ב"ש 2626/09, לפיה הורה על מעצרו של העורר עד לסיום ההליכים המשפטיים נגדו.

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, ועיינתי בחומר החקירה בתיק, נחה דעתי כי דין הערר להדחות.

הראיה העיקרית בתיק הינה כסף מסומן שנתפס אצל העורר, ואשר נמסר לעורר ע"י הנאשם הנוסף (להלן: "ולרי"), אשר קיבל אותו מידי סוכן משטרתי שנשלח לרכוש סמים בכסף מסומן (להלן: " הסוכן").

מעבר לראיה זאת קיימות ראיות נוספות שקושרות את ולרי עם העורר, ואשר פורטו בהחלטתו של כבוד השופט חסדאי.

מדובר בראיות נסיבתיות, שכן ולרי שהיה נוכח לכאורה בעסקת הרכישה ורכש את הסם מהעורר, כופר בכך שרכש סם מהעורר ומספר מיני גרסאות שכטענת הסנגור, לא ניתן לסמוך עליהן.

העורר מצידו, מציג גרסה אלטרנטיבית.

לטענת העורר, ולרי הוא זה שמכר לו את הסם. ולרי הגיע אליו עם הסם, סם בשווי 200 ₪, העורר לקח לעצמו חצי מהכמות וולרי שילם לו 80 ₪ במקום 100 ₪ שהיה אמור לתת לו.

זוהי גרסתו של העורר לכך שהכסף המסומן נמצא ברשותו והסם נמצא אצל ולרי.

אלא שגרסה זו אינה מתיישבת עם הראיות האחרות בתיק ובפרט עם העובדה שעל ולרי לא נמצאו ה-200 ₪, שלפי גרסת העורר אמורים היו להיות אצלו. אני מפנה להודעתו של העורר, אשר עומת עם העובדה שעל ולרי לא נמצא הכסף שלכאורה נתן לו העורר, והוא משיב כי אין לו תשובה על כך.

אני מודעת לכך שנותק קשר עין בין שוטרי התצפית לבין ולרי והסוכן. יחד עם זאת, ולרי היה עם הסוכן כל העת ולא נאמר מאומה על כך שרכש עוד משהו ב- 200 ₪ , שקיבל לכאורה מהעורר.

גם העסקה לה טוען העורר, אינה הגיונית, שכן קשה להבין מדוע יעשה ולרי עסקה סיבובית כזו, כאשר בסופו של דבר, נותר עם סם בשווי של 100 ₪ בידו, ואיתו הלך להשתמש עם הסוכן.

זאת ועוד, מעבר לראיות שפורטו בהחלטתו של כבוד השופט קמא, אבקש להפנות גם לאמרתו של העורר, בשורה 63.

העורר מודה כי נערכה שיחת טלפון בינו לבין ולרי וולרי שאל אותו:" אתה יש אנחנו ביחד", ומשיב העורר: "אמרתי בסדר". החוקר מעמת אותו עם העובדה, שגם מהעברית העילגת הזו ניתן להבין שולרי שואל אותו אם יש לו סם.

בשלב זה העורר משנה טעמו ומשיב : "אמרתי שלא כי לא היה לי".

דהיינו, ולרי גם לשיטת העורר, לא שאל אותו אם יש לו כסף, כי כסף הרי היה לעורר, אלא אם יש לו סם ושיחה זו עומדת בסתירה לטענה שולרי הגיע אליו עם סם בשווי 200 ₪ .

אציין בשולי הדברים כי הטענה שהסם שקיבל מולרי, ב-100 ₪, הספיק לשימוש של פעם אחת, הינה תמוהה מעט, נוכח טענתו של העורר כי הוא משתמש פעם אחת ביום, אולם בעניין זה בוודאי שאיני קובעת מסמרות, שכן ייתכן והרגלי השימוש של העורר הם כאלה.

לכך מצטרף נושא הכספים הרבים הלא מוסברים, שנתפסו אצל העורר.

אשר על כן, לאחר שסברתי כי הראיות הנסיבתיות מקימות תשתית ראייתית הולמת, והגרסה האלטרנטיבית שמסר העורר, אינה מתיישבת עם הראיות, אני דוחה את הערר.

ניתנה והודעה היום ו' שבט תש"ע, 21/01/2010 במעמד הנוכחים.