אלון נ' גולן - פסקדין

החלטה

1.לפני בקשה לפטור מתשלום אגרת בית משפט. לטענת המבקשת, הינה אישה נכה אשר מתקיימת מקצבת נכות מטעם המוסד לביטוח לאומי ומשכך, (הגם והטענה לא נטענה בהאי לישנא בבקשה), הרי שלטענתה, אין בידה לשלם את אגרת בית המשפט. המשיב 1 לא הגיש תגובתו לבקשה ואילו המשיבה 2 הותירה ההכרעה בבקשה זו לשיקול דעת בית המשפט.

2.בבוא בית משפט לדון בבקשה לפטור מאגרה, עליו לוודא כי המבקש אכן עומד בתנאים שנקבעו בדין ואשר הורחבו ופורטו בפסיקה. סעיף 14 לתקנות בתי המשפט (אגרות) תשס"ז – 2007, קובע, כי בבואנו לדון בבקשה יש לבדוק שני תנאים מצטברים: האחד, יכולת כלכלית של המבקש, על המבקש להוכיח, כי הינו חסר יכולת כלכלית. ההוכחה תתבצע בכך שהמבקש יפרוש את התמונה המלאה והעדכנית אודות מצבו הכלכלי בעזרת צירוף תצהיר שיכלול פירוט אודות רכושו, בן זוגו במידה וקיים, רכוש ההורים במידה והמבקש סמוך על שולחנם, וכן מקורות הכנסתו בששת החודשים האחרונים שקדמו להגשת הבקשה. על מבקש הפטור, לתמוך בקשתו בתיעוד לעניין חוסר היכולת הכלכלית לשלם אגרה, ואין די באמירות בעלמא. (בשגץ 6088/09 שריאור נ' מדינת ישראל). תקנות האגרות תוקנו בשנת 2007 כך שמבקש הפטור אינו חייב עוד להיעזר במכרים ובידידים, אלא די אם יראה שבני משפחתו הקרובה ביותר, היינו – הוריו ובן/בת זוגו (אם הוא סמוך על שולחנם), אינם יכולים לסייע לו (תא (חי') 30034-09-11 ניצולת הקרטל בע"מ נ' אסם תעשיות מזון בע"מ). עוד נקבע כי, בקשה המוגשת בלא פרטים מלאים ומהימנים אינה מעמידה את התשתית הראייתית הדרושה כדי לדון בבקשה, ודינה להידחות מטעם זה בלבד כאמור בבשא 128/89 מצא נ' מצא. ועוד לעניין זה: בשא 94/3524 חברת אמריקן פיילס ישראל בע"מ נ' הוצאת "מודיעין" בע"מ, מו"ל עיתון "מעריב" נקבע, כי "המכנה המשותף בין בקשה לפטור מאגרה לבין בקשה לפטור מחובת הפקדת ערבון הוא חובתו של מבקש הפטור להוכיח ולשכנע את בית המשפט בדבר "חוסר האונים" החומרי שלו (כדברי כב' השופט ד. לוין בבש"א 329/90, אברך נ. גרוגר ואח’, פ"ד מד(2) 383, 388). התצהיר המוגש בתמיכה לבקשה הוא הכלי המרכזי שנועד לכך, ו"עוניו של בעל דין הוא דבר שבעובדה הטעון הוכחה" (בש"א 16/88, גרינברג נ. ליבוביץ - לא פורסם). לשם הוכחת עוניו, על המבקש להיכבד ולהיכנס לפרטי הכנסותיו ורכושו ולתת תמונה מלאה ומפורטת ככל האפשר בדבר מצבו הכלכלי. המבקש "חייב לפרוש לפני בית המשפט תמונה מלאה על מצבו הכלכלי, ובכלל זה פרטים על הכנסתו מכל מקור שהו, ופרטים על רכושו" (ע"א 3949/91, חיים מאור נ. המועצה להסדר הימורים בספורט - לא פורסם). הוא הדין כאשר מבקש הפטור הוא תאגיד (ע"א 794/89(בש"א 505/89), דנאר בע"מ נ. בנק הפועלים בע"מ - לא פורסם).

3.בעניין שבפנינו לא ניתן פירוט - ולו מינימלי - של מאזן הנכסים מול ההתחייבויות של המבקשת, וכן בדבר יכולתה הכספית של "המעגל הקרוב" שלה בקרב בני משפחתה. כל שנטען הינו שהמבקשת נכה המקבלת קיצבת נכות מהמוסד לביטוח לאומי. יתרה מכך, מדפי החשבון והמסמכים שצורפו לכתב התביעה ולבקשה לפטור מאגרה עולה, כי המבקשת תובעת מהמשיב השתתפות בתשלום הלוואה בהיקף של מאות אלפי שקלים ששילמה לבנק הפועלים, זאת, מכוח היותו שותף לנטילת ההלוואה. המבקשת אינה מפרטת ומציינת כיצד עלה בידה לשאת בתשלום מלוא ההלוואה בכוחות עצמה. כמו כן, מעיון בתדפיסי הבנק עולה, כי המבקשת משלמת מדי חודש בחודשו תשלומי משכנתא בסך 2,730 ₪. עובדה המלמדת, לכאורה, על היותה בעלת נכס דירה/ מקרקעין. עובדות אלה, אינן מתיישבות עם טענת המבקשת להיעדר יכולת כלכלית במידה הנדרשת כפי שהוכרה בהלכה הפסוקה לצורך מתן פטור מתשלום אגרה. משכך, דין הבקשה להידחות.

המזכירות תדאג לשלוח עותק מהחלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, י"ז תמוז תשע"ג, 25 יוני 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: