אלון אורטל נ' שמואל לוי ואח'

פסק דין

1.לפניי תביעה כספית שעניינה השבת כספים ששולמו על ידי שוכר נכס, לאחר שעל פי טענתו הופר הסכם השכירות ולכן בוטל וכן פיצוי בגין נזקים שנגרמו במהלך תקופת השכירות. התביעה מופנית גם כלפי המתווכים שתיווכו בעסקת השכירות.

2.התובעים הינם אבא ובת אשר התקשרו עם הנתבע 2 (להלן:- "ישעיהו") בהסכם שכירות, לפיו שכרו נכס ברחוב הנשיא 4 באשקלון (להלן:- "הנכס" או "המושכר") אשר אמור היה לשמש את עסק הקייטרינג אותו ניהלו התובעים. הנתבע 1 (להלן:- "לוי") הינו המתווך אשר תיווך בעיסקה ואילו הנתבעת 3 (להלן:- "דיל חן") הינה מי שלימים התברר, כי היא בעלת הזכויות האמיתית בנכס, לאחר שישעיהו רכש את הנכס בנאמנות עבורה.

3.לטענת התובעים, הוחתמו במהלך חודש פברואר 2007 על הסכם שכירות עם ישעיהו, אשר בדיעבד התברר להם, כי הוא עובדו של לוי והוא כלל אינו בעליו של הנכס שהושכר, אלא מדובר בנכס אשר מצוי בהליכי כינוס נכסים וישעיהו נמצא בהליכי משא ומתן לרכישתו.

התובעים טוענים, כי נמסר להם בשלב מסויים, כי הבעלות בנכס הועברה על שם ישעיהו, זאת לאחר שזכה במכרז שפורסם על ידי כונסת הנכסים.

התובעים טוענים, כי לא יכלו להיכנס לנכס לאחר שהוברר שאינו בבעלות ישעיהו, ולכן ביקשו את כספם חזרה, אלא שהתובעים 1,2 הבטיחו, כי ימצא נכס חלופי.

לטענת התובעים, משכו אותם הנתבעים במשך תקופה של כארבעה חודשים, עד אשר קיבלו החזקה בנכס, כאשר כעבור ארבעה חודשים הסתבר, כי הבעלים של הנכס היא דיל חן, שעימה נחתם הסכם שכירות חדש ביום 1.7.07. בתקופת ארבעת החודשים האמורים נאלצו הנתבעים לשכור מחסן שבו נאלצו לאכסן את תכולת העסק.

4.התובעים טוענים, כי דיל חן התחייבה לתקן את תקרת המושכר, אלא שלא עשתה כן ובכך הפרה הפרה יסודית את הסכם השכירות, שכן לא התאפשר לתובעים באופן האמור להפעיל את המושכר. התובעים מצידם החלו לשפץ את הנכס ואף ניתנו להם לשם כך חודשיים שבגינם לא שילמו דמי שכירות על הנכס.

עוד טוענים התובעים, כי הסתבר, שעל הנכס רובץ חוב לחברת החשמל בסכום של 15,000 ₪ ולכן סירבה חברת החשמל לחבר את העסק לחשמל והתובעים נותרו ללא חשמל.

לטענת התובעים, השקיעו בשיפוץ המושכר את הסך של 14,500 ₪.

התובעים טוענים, כי בשל מחדליהם של הנתבעים לא יכלו להשתמש במושכר למשך תקופה בת ששה חודשים, כאשר באותו זמן חלה תקופת החגים ולתובעים נגרם נזק רב.

יצויין, כי בסופו של דבר, החזירו התובעים את החזקה במושכר לידי דיל חן ולא המשיכו לשכור את הנכס.

5.התובעים עותרים לפיכך לחייב את הנתבעים להחזיר להם את דמי השכירות ששולמו בגין שלושה חודשים וכן את דמי התיווך ששילמו. כן עותרים התובעים לפיצוי בגין ארבעה חודשי שכירות של מחסן, שבו אחסנו את תכולת העסק, עבור שיפוץ המושכר, עבור אובדן השתכרות למשך ששה חודשים (בגין נזק זה לא שולמה אגרה ולא ניתן פירוט כספי ולכן בית המשפט יתעלם ממנו) וכן בגין עוגמת נפש.

6.הנתבעים טוענים, כי בעת שנחתם הסכם השכירות עמדו לפניהם כל העובדות הרלוונטיות, לרבות העובדה שמדובר בנכס שמצוי בהליכי כינוס נכסים וישעיהו טרם זכה בו. להסכם השכירות צורף נספח שבו צויינו דברים אלו באופן מפורש.

עוד טוענים הנתבעים, כי על פי ההסכם, ככל שהנתבעים לא יזכו במכרז, יכולים היו התובעים לבטל את ההסכם, אלא שהם לא היו מעוניינים לעשות כן ואף חתמו ביום 1.7.07 על הסכם שכירות חדש עם דיל חן, זאת לאחר שרואה החשבון של התובעים בדק את ההסכם, תיקן אותו ואישר אותו. לטענת הנתבעים, בחתימת התובעים על הסכם שהשכירות השני, הם מנועים מלטעון לגבי הסכם השכירות הראשון.

הנתבעים טוענים, כי שיפצו את גג המושכר ושילמו למשפץ בגין השיפוץ.

באשר לחוב לחברת החשמל, טוענים הנתבעים, כי לא ידעו על חוב זה ואם היו יודעים, היו מעבירים אותו לכונסת הנכסים, שכן הנכס שנרכש במסגרת הליכי כינוס, נרכש ללא חובות, כאשר החוב האמור הינו חוב של הבעלים הקודם. כל שידוע לנתבעים עליו הינו תשלום בסכום של 469 ₪ שיש לשלם לחברת החשמל.

7.במסגרת שמיעת הראיות הוגשו תצהירי עדות ראשית מטעם הצדדים, כאשר מטעם נתבעת מספר 3 הוגש תצהירו של מנהלה, מר רפאל חתומה. העידו כל בעלי הדין והצדדים סיכמו טענותיהם בכתב.

ההתקשרות על פי הסכם השכירות הראשון ודמי התיווך:

8.בעניין זה טענו התובעים, כי לא ידעו שהסכם השכירות נחתם עבור דיל חן, אלא סברו, כי מי שעורך עמם את ההסכם הוא ישעיהו, כאשר רק כעבור זמן נודע להם, כי הנכס הינו בבעלות דיל חן. בעניין ואף בשל הצגת עובדות נוספות שגויות בנוגע לנכס, טוענים התובעים, כי על הנתבעים 1, 2 להשיב להם את דמי התיווך שקיבלו.