אלה נ' בן ברוך

החלטה

בפני בקשתו של המבקש כי אורה על ביטול החלטתי 17/6/2009, במסגרתה הוריתי על מתן פטור מתשלום האגרה למבקשת וזאת מטעמים המפורטים בבקשה, וביניהם: הטענה כי המשיבה פעלה בחוסר תום לב, עשתה שימוש לרעה בהליכי משפט, הסתירה עובדות מבית המשפט, לא הרימה את הנטל המוטל עליה ולא הראתה את סיכויי הצלחתו של ההליך.

עיינתי בבקשה (הערוכה באריכות שלא לצורך) והגעתי למסקנה כי יש לדחותה.

ככלל, אין בתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984 הליך של "בקשה לעיון חוזר" וההלכה בעניין זה היא כי: "אכן, לעיתים רשאי בית המשפט לעיין מחדש בהחלטה שניתנה על ידו ולשנותה מחמת שנפלה בה טעות, אף בלא שחל שינוי בנסיבות, אלא שהשימוש בסמכות זו ייעשה אך במקרים נדירים (ראו, ע"א 3604/02 אוקו נ' שמי, פ"ד נו(4) 505, 508; ע"א 3537/03 זאב בר בע"מ נ' מנהל מס ערך מוסף (טרם פורסם), פסקה 10).

(מתוך רע"א 9728/04 מיכאל עצמון ואח' ואח' נ' חיפה כימיקלים בע"מ ואח', פ"ד נט(3), 760.).

לא מצאתי כי זהו אחד המקרים הנדירים המצדיקים כי אעיין מחדש בהחלטתי.

ראשית, המבקשת מיוצגת על ידי הלשכה לסיוע משפטי.

לפיכך, על פי תקנה 19(7) ו- 19(8) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 ממילא מוגדרת היא כבעל דין הפטור מאגרה.

שנית, עיינתי בכתב התביעה כבר במועד מתן ההחלטה וגם במועד זה, והגעתי למסקנה כי נראה שההליך, על פניו, אכן מגלה עילת תביעה הראוייה להתברר. הדברים נאמרים למעלה מן הצורך שכן תנאי זה אינו נדרש על פי הוראות תקנה 19 אלא על פי הוראות תקנה 14 בלבד.

שלישית, טענות המבקש בדבר הצורך ב"גילוי" החלטה קודמת שניתנה בהליך בין המשיבה לצדדים אחרים הן טענות שאין בהן כלום, שכן בכל הליך מפעיל בית המשפט שיקול דעת מחודש הן באשר לצורך בקבלת תגובה לבקשה והן לגבי היקף הדיון והמסמכים הנדרשים בה.

לאור כל האמור בקשת המבקש נדחית.

המבקש ישלם לטובת אוצר המדינה את הוצאות הדיון בבקשה ושכ"ט עו"ד בסך 1,000 ₪.

ניתנה היום, י"ט סיון תש"ע, 01 יוני 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: