אלבז נ' מדינת ישראל - פסקדין

פסק דין

1.לפניי ערעור על פסק דינו של בית המשפט השלום לתעבורה בחיפה, (להלן: "בית משפט קמא"), אשר ניתן ביום 26/05/13, על ידי השופט גיל קרזבום בתיק ת"ד 2407-11-11.

2.הערעור מופנה כנגד הכרעת הדין וגזר הדין.

3.המערער הובא לדין בבית משפט קמא בגין העבירות הבאות:

אי ציות לתמרור מספר 302 – לפי תקנה 64 (ד) לתקנות התעבורה התשכ"א- 1961 (להלן: "התקנות"), ביחד עם סעיף 38 לפקודת התעבורה [נוסח חדש] התשכ"א- 1961 (להלן: "הפקודה"), עבירה של נהיגה רשלנית - לפי סעיף 62 (2) לפקודה ביחד עם סעיף 38 (2) לפקודה ועבירה של התנהגות שגרמה נזק לרכוש וחבלה לגוף – עבירה לפי תקנה 21 (ב)(2) לתקנות.

4.בעובדות כתב האישום נטען כי ביום 14/05/10, סמוך לשעה 14:20, נהג המערער ברכב פרטי מכיוון כפר הנוער גלים והגיע לצומת עם כביש 4.

כביש 4 הינו דו סטרי, חד נתיבי, צומת T, כביש תקין ויבש, ראות טובה, שדה ראייה חופשי כשבצד ימין לכיוון נסיעת המערער מוצב תמרור ב' 302 – עצור ותן זכות קדימה.

5.באותה עת, נסע על כביש 4, מימין לשמאל ביחס לכיוון נסיעת המערער, קטנוע מסוג סוזוקי, נהוג בידי ק.א.

המערער נכנס לצומת, לא ציית לתמרור, לא נתן זכות קדימה לאותו אופנוע, חסם את דרכו של הקטנוע וכלי הרכב התנגשו. כתוצאה מהתאונה נחבל בגופו ונזקק לטיפול רפואי נהג הקטנוע. כמו כן, נגרם נזק לכלי הרכב המעורבים.

6.לאחר הרשעת המערער בדין, שמע בית משפט קמא טיעונים לעונש והטיל על המערער את העונשים הבאים:

2,000 ₪ קנס כספי שישולם תוך 90 יום, 3 חודשי פסילה בפועל, 3 חודשי פסילה על תנאי למשך 3 שנים.

7.כאמור, הערעור מופנה כנגד הכרעת הדין וגזר הדין.

8.בית משפט קמא נתן ביום 26/05/13, את הכרעת דינו והתייחס לנקודה שבמחלוקת, כעולה מסעיף 3 להכרעת הדין.

9.המערער טען בבית משפט קמא כי הרשלנות המרבית מוטלת על נהג הקטנוע שנסע במהירות גבוהה וניסה לעקוף את רכב המערער מצד ימין ועקב כך פגע ברגלית הקטנוע בגלגל האחורי ימני של רכב המערער ועקב כך נפל נהג הקטוע ונפגע.

10.המערער טען גם כי התאונה אירעה לאחר שהוא סיים את הפנייה שמאלה והתרחשה בתחנת האוטובוס הממוקמת במרחק של עשרות מטרים מהצומת ולא בתחום הצומת.

11.בית משפט קמא בחן את העדויות, הן של נהג הקטנוע והן של המערער, עדותו של הבוחן המשטרתי מר אשר וקנין וגרסת הנאשם ובפרק ההכרעה והדיון בראיות קבע בית משפט קמא כי הוא הגיע:

"למסקנה כי התאונה התרחשה בצומת, באשמת הנאשם אשר נכנס לצומת מבלי לתת זכות קדימה לרוכב הקטנוע וחסם את דרכו".

בית משפט קמא הוסיף וקבע שהתאונה התרחשה לפני תחנת האוטובוס וזאת בהסתמך על חוות דעתו של הבוחן המשטרתי – ת/6, ת/2 ו- ת/5.

12.הבוחן קבע מיקום תחילת התאונה על פי סימני החריצה הברורים והטריים שנמצאו על הכביש. מהסימנים קבע הבוחן כי התאונה התחילה כ- 15 מטרים לפני תחנת האוטובוס ונהג הקטנוע נגרר על פני הכביש עד אחרי תחנת האוטובוס.

13.בית משפט קמא הסתמך גם על אופן התרחשות התאונה, מיקום הפגיעה כשהנזק שנגרם לרכב המערער היה בגובה מיכל הדלק, דבר שמלמד כי הקטנוע היה במצב נסיעה ולא במצב שכיבה ברגע האימפקט ולכן בית משפט קמא קבע כי הוא: