אל סייד נ' מדינת ישראל

החלטה

בפני בקשה לביטול פסילה מנהלית שהוטלה על קמאל אל סייד (להלן:"מבקש") למשך 60 יום בגין אירוע של גרם תאונת דרכים עקב אי ציות לרמזור אדום. טרם הוגש כתב אישום.

תיק החקירה הונח לעיוני ובחנתי קיומן של ראיות לכאורה.

כמתואר בחומר החקירה, בהודעת נהג תחת אזהרה בתאריך ה-10.11.11, נהג המבקש בתאריך

ה-9.11.11 בשעה 13:00 לערך, ברכב מסוג משאית וולבו מ.ר 18-683-65 (להלן:"המשאית") בכביש 40 ממערב למזרח לכיוון כפר סבא. המבקש חשוד כי נכנס לתוך צומת אלישמע בחסות רמזור אור אדום, אותה עת הגיע רכב מסוג שברולט מ.ר 69-693-36 (להלן:"הרכב המעורב") מכיוון מושב אלישמע, כלי הרכב התנגשו , חזית המשאית פגעה ברכב המעורב כתוצאה מכך נגרם נזק לרכוש ונפגע נהג השברולט.

מעיון בבקשה לביטול פסילה מנהלית עולה כי:

אין מחלוקת כי המבקש נהג במשאית.

אין מחלוקת להתרחשות התאונה במקום ובזמן.

המבקש בחקירתו סיפר כי נהג לבד במשאית במהירות 70 קמ"ש וכי לפניו לא היו מכוניות שנסעו. כשהתקרב לצומת הסתכל על הרמזור וראה אור ירוק. כשהגיע לקו הצומת רכב מסוג שברולט יצא ממושב אלישמע ונכנס לצומת, המבקש סיפר כי לא הספיק לבלום ופגע ברכב השברולט. ציין כי מכיר את הצומת בו התרחשה התאונה וכן כי אין לו עדים.

עד ראיה שמעון גובני, סיפר בחקירתו כי נסע ממערב לצפון בכביש 40 בצומת אלישמע עמד ראשון בנתיב לפנייה שמאלה ברמזור אדום והמתין שזה התחלף. שבריר שנייה לפני התאונה הסתכל ישר בכיוון נסיעת המשאית ורואה כי הרמזור בכיוון נסיעתו הינו אדום. כמו כן ציין כי המשאית לא בלמה. הוא אינו מכיר את המעורבים. נסעה במהירות 50-60 קמ"ש לכיוון דרום, עוד סיפר כי המבקש הגיע במהירות לצומת ולא עצר בתמרור עצור.

עד ראיה נוסף הרצל דלל, מסר בחקירתו כי נהג מכיוון מערב לצפון בכביש 40 ובצומת אלישמע עצר ברמזור אדום שמאלה לכיוון הוד השרון. סיפר כי תוך כדיי ההמתנה שמעון אמר לו "תראה מה קורה תראה את המשאית", באותה העת העיף מבט למרכז הצומת וראה משאית טסה במהירות עצומה לתוך הצומת מכיוונו לכיוון כפר סבא. לדבריו לא הסתכל על הרמזור ולכן לא יודע מה היה הרמזור כי לא ראה אך ציין כי שמעון אמר "הוא נכנס באור אדום" והתאונה התרחשה. עוד ציין כי המשאית לא בלמה אלא רק כ-50 מ' אחרי הצומת בלמה.

בזכ"ד שנערך ע"י עפר ריכטר רס"מ, בוחן תנועה את"ן שרון היתה עדה נוספת בשם ניקול שלדבריה נסעה אחרי המשאית, הרמזור התחלף לאדום, המשאית נכנסה לצומת אדום ופגעה ברכב שיצא מימין ממחלף אלישמע.

על פי טיוטת דו"ח בוחן נגרמו נזקים למשאית ולרכב המעורב. ברכב המעורב נמצאה מעיכה בדופן שמאל, שימשה מנופצת בצד שמאל ומעיכה בגג מצד שמאל ולמשאית נמצאה מעיכה בפגוש. בנוסף נגרם נזק לעמוד רמזור להולכי רגל על אי התנועה.

בבש"פ 8450/02 זינגר יהודה נ מדי נפסק על ידי כבוד השופטת א' פרוקצ'יה מהן ראיות לכאורה :

"נכון לעת זו, ובטרם הוחל במשפט, כל שיש בידי בית המשפט הוא חומר ראיות לכאורה של התביעה שטרם נחשף למבחן החקירה הנגדית וטרם עבר את כור ההיתוך של בחינה וניתוח הערכאה הדיונית. אולם הראיות במתכונת ההיולית הזו הן התשתית הראייתית הנבחנת נכון לשלב זה".

מתיק המשטרה עולה קיומן של ראיות לכאורה לכך שהמבקש נהג בחוסר זהירות נכנס לצומת תוך אי ציות לרמזור אדום גרם לתאונת דרכים ובכך נזק לרכוש ולאדם ודי בחומר הראיות הקיים בתיק כדי לקבוע קיומה של תשתית ראיות לכאורה להוכחת אחריותו של המבקש.

בבקשה לביטול הפסילה המנהלית טען ב"כ המבקש כי אין בחומר הראיות אדם אחד שראה כי דווקא המבקש נסע באור אדום לעומת זאת מעיון בתיק המשטרה עולה כי קיימת עדות של עד ראיה שראה את המבקש נוסע באדום ותרשומת של הבוחן על עדה נוספת (הודעת נהג שמעון גובני עמוד 1 שורות 11-13 ובזכ"ד שורה 3).

שניהם עדים נטרליים ואינם מכירים את המעורבים.

לעניין הפסילה המנהלתית כפגיעה בזכויות יסוד, יש לאזן בין האינטרס הציבורי לבין האינטרס הפרטי של הנהג ובשלב זה המחוקק מצא כי האינטרס הציבורי חזק וחשוב יותר, על אחת כמה וכמה כשמדובר בהגנה ושמירה על חיי הציבור הרחב המשתמש בכביש.

אציין כי הפסילה המנהלית הינה לתקופה המוגבלת בזמן (בענייננו 60 יום), ולצורך מניעת התנהגות עבריינית בכביש, דבר המעיד על מידתיות.