אכיפת הבטחה שלטונית על מינהל מקרקעי ישראל להקצות קרקע למושב בני דרום בצומת אשדוד

1.         פתח דבר

המשיבים הגישו את התביעה נשוא הבקשה שבפני שעניינה הינו סילוק ידה של המבקשת (להלן " מע"צ") מהמקרקעין שבבעלות המשיבים הנמצאים בראשון לציון (להלן " המקרקעין") ושנתפסו על ידי הראשונה לטענתם שלא כדין.

מאחר ומע"צ בדעה שאין לבית משפט השלום סמכות לדון בתובענה הגישה את הבקשה שבפני.

2.         תמצית העובדות הרלוונטיות

            2.1        מע"צ החלה לפעול בשנת 1992 לתפיסת חזקה במקרקעין לצורך הרחבת דרך 42.

עקב התנגדות המשיבים לפעולותיה, פנתה מע"צ לבית משפט השלום ברחובות

(להלן " התובענה") למתן פסק דין שיאשר חוקיות תפיסת המקרקעין. 

                        סופו של דבר, נחתם ביום 2.7.95 הסכם בין הצדדים אשר קיבל תוקף של פסק

דין (להלן " ההסכם"); מהסכם עולה כי עיריית ראשון לציון הסכימה לפעול צורך

הקניית זכויות בנייה למשיבים בשטח שייוותר לאחר ההפקעה, ואילו המשיבים

הסכימו להקנות למדינת ישראל חזקה מיידית בחלק מהמקרקעין. ההסכם גם

קובע שלמשיבים יוקנו זכויות בנייה בשטח שייוותר לאחר ההפקעה, כן נקבעו

הצפיפות המקסימלית לבנייה ומספר חדרים ממוצע ליחידת דיור. מע"צ

התחייבה לסייע ככל שתוכל לקידום מהיר וסופי בוועדת התכנון של תוכניות

שינוי ייעוד למגורים ובנייה שתוכננה על פי הדין ביחס לשטח המזרחי.

            2.2        לאור ההסכם, התקשרו המשיבים עם אדריכל לשם הכנת תכנית מתאר לשינוי

ייעוד המקרקעין מחקלאות לבנייה (להלן " התכנית"). לאחר הפקדת התוכנית על פי החלטת הועדה המחוזית, נדרשו על ידה שינויים שלא אושרו ובשל כך אף הוגשה על ידי המשיבים עתירה מנהלית אשר טרם נדונה.

            2.3        ביום 14.12.00 פורסמה בילקוט הפרסומים תכנית שמטרתה, בין היתר, ליעד

שטח להקמת דרכים, מחלפים, מסילות ברזל, גשרים ועוד (להלן " תמ"מ 6/3א").