איתח נ' מדינת ישראל

החלטה

בפניי בקשה ערעור על פסק דינו של כב' השופט בנג'ו בבית המשפט לתעבורה מיום 17.4.2011.

בדיון שהתקיים בפני הודה המבקש כי היה נוכח במועד בו ניתן פסק הדין ואף היה שותף לדין ודברים שקדם לפסק הדין אשר ניתן במסגרת הסכם טיעון כעולה מפרוטוקול הדיון ומפרוטוקול הטיעונים לעונש שהוצגו בפניי.

בשל כך ולאחר שעיינתי בבקשה וגם שמעתי טיעוני המבקש בפניי איני יכולה לומר כי המבקש המציא ולו נימוק כלשהו המסביר האיחור בהגשת ערעורו ומצדיק העתרות לבקשתו.

המבקש היה נוכח בזמן שהורשע בדין והושת עליו העונש ולא היה ביכולותו להסביר מדוע לא הגיש הערעור על ההרשעה ו/או על העונש שקיבל בזמן.

זאת ועוד המערער הודה בפניי כי ערעורו מכוון לחומרת העונש שהושת עליו בלבד ואין הוא עותר כלל לבטל הרשעתו.

המערער מבהיר כי העונש שהושת עליו חמור משום שהוא נזקק לרישיון הנהיגה בשל פרנסה.

צודק ב"כ המשיבה כי סיכויי הערעור על חומרת העונש בשל נימוק זה קלושים.

יש לזכור כי מדובר במבקש אשר הורשע מלכתחילה בנהיגה ללא רישיון.

דהיינו המערער לא הסס כנראה לצורכי פרנסה לנהוג ללא רישיון ובכך לעבור על החוק ועונש סביר הוא למנוע ממנו להמשיך ולעשות כן בדרך של הטלת העונש שהוטל עליו איני סבורה שמדובר בעונש חמור ואני סבורה כי יש ממש בטיעוני ב"כ המשיבה כי בנסיבות העניין הקלה בעונש או סיווג הפסילה רק לרכב שאיננו רכב לצורכי פרנסה יאיין את העונש עצמו ואת מטרת הענישה.

מכל האמור לעיל, מן העובדה שלא הוכחו נימוקים מספיקים המצדיקים האיחור ולא הוכח כי סיכוי הערעור גבוהים אם כל האמור בטיעוני ב"כ המשיבה אני דוחה את הבקשה.

ניתנה היום, כ"ב אלול תשע"א, 21 ספטמבר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: