אישור הסדר פשרה בייצוגית-'שילב' ו'טייני לאב' יפצו בשל פגמים בצעצועים

1.     לפניי בקשה לפי סעיף 19 בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: " חוק תובענות ייצוגיות"), לאישור הסדר פשרה בתובענה ייצוגית (להלן: " הסדר הפשרה").

2.     המבקשת עתרה בבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד המשיבות.

3.     תמצית הבקשה

      המשיבה 1 (להלן: " שילב"), היא חברה בע"מ, רשומה בישראל העוסקת, בין היתר, ביבוא, יצור ומכירה של מוצרי תינוקות וילדים. שילב שיווקה סדרת צעצועים שיוצרו על ידי המשיבה 2 (להלן: " טייני לאב"), שהיא חברה בע"מ, רשומה בישראל. בין היתר ייצרה טייני לאב "רעשן ארנב", "פעמוני רוח" ו - "פעמוני ים" (להלן: " המוצרים").

      המוצרים הם מסוכנים למרות שצוין על גבי אריזתם כי הם עומדים בתקנים בינלאומיים לבטיחות התינוקות. 

      המבקשת רכשה את המשחק מסוג "פעמון הרוח" עבור ילדתה זמן קצר לאחר שנולדה. בתחילת שנת 2010 מצאה המטפלת של ביתה 5 כדורי ברזל כאשר אחד מהם בפיה של התינוקת. לאחר מספר ימים הבחינה המבקשת בבתה משחקת במסמר לא ברור, ואז ראתה את המשחק פתוח וחמישה מסמרים בוקעים ממנו. המבקשת הודיעה על הליקוי במוצר לשילב וזו הציעה למבקשת להחליפו. המבקשת עמדה על כך ששילב תאסוף את המוצרים מן המדפים ומהתינוקות שעבורם נרכשו. בתאריך 10.2.10 הודיעה שילב  על Recall  של סדרת ההמוצרים מסוג "פעמוני רוח" ו"רעשן ארנב" של טייני לאב עקב תקלת איכות. בלשון ההודעה נמסר כי: "אנו מזמינים את הלקוחות להחזיר את המוצרים ברשת שילב ולקבל צעצוע מבית טייני לאב, שווה ערך או זיכוי תמורתו" וכן: "ההחלטה התקבלה עקב 15 פניות שהתקבלו ממדינות שונות בעולם מתוך מעל 2.5 מיליון יחידות שנמכרו מסדרה זו החל מ- 2002".

      העילות הנטענות: המשיבות הפרו חוזה בלתי כתוב עם הצרכנים לפיו התחייבו לספק לקונים מוצר תקין; המשיבות הטעו את ציבור הצרכנים והפרו את חובת הגילוי המעוגנת בסעיפים 2 ו - 7(א) לחוק הגנת הצרכן תשמ"א - 1981 בכך שלא גילו את הסכנה הצפויה מן המוצרים; שילב הפרה את חובת הגילוי הקבועה בסעיף 4 לחוק הגנת הצרכן בכך שלאחר קרות האירוע לא פרסמה דבר בדבר מדיניות החזרת מוצרים; המבקשת זכאית לביטול העסקה מכוח חוק הגנת הצרכן ועל פי סעיפים 2, 10 ו - 16 בחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) תשל"א - 1970; המבקשת זכאית להחזר מכוח חוק המכר תשכ"ח - 1968; המשיבות חבות באחריות לפי סעיף 3(ב) בחוק אחריות למוצרים פגומים תש"ם - 1980.

      שילב עושה עושר ולא במשפט בכך שהיא מחייבת את המבקשת לקבל זיכוי.

      התנאים לאישור התביעה כתובענה ייצוגית: הקבוצה היא " רוכשי המוצרים שהורדו". מטרתה של התובענה היא לפצות את חברי הקבוצה שאינם חפצים לרכוש מוצרי טייני לאב ולכן מבקשים פיצוי כספי עבור נזקים ממוניים ונפשיים שנגרמו להם עקב הפרת חובותיהן של המשיבות על פי חוק והחזר כספי בגין המוצר שנרכש ולא רק זיכוי כפי שהציעו המשיבות.

      התובענה מעוררת שאלות מהותיות של משפט או עובדה המשותפות לכל חברי הקבוצה; התובענה הייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין ; קיים יסוד סביר שעניינם של כלל חברי הקבוצה יוצג וינוהל בדרך הולמת.

4.     תמצית התגובה

      המשיבות הציעו לכלל המחזיקים במוצרים החזר כספי מלא בגין עלות רכישת המוצרים. קבלת ההחזר לא הותנתה על ידי המשיבות בהוכחת אי תקינות המוצרים או בהוכחת רכישתם  משילב.

      המשיבות משקיעות משאבים על מנת להבטיח את איכות המוצרים ובטיחותם החל משלב העיצוב והתכנון ועד לשלבי הייצור והשיווק שלהם. הן יישמו הליכי ביקורת ובקרה פנימיים קפדניים ומדוקדקים, שנועדו להבטיח את איכות המוצרים ובטיחותם. המוצרים עברו בחינות ומבדקים במעבדות בינלאומיות רשמיות ונמצאו עומדים בכל התקנים המחייבים והמחמירים למוצרי תינוקות. מתוך למעלה מ - 2,500,000 יחידות של המוצרים ששווקו ברחבי העולם במשך 7 שנים, רק ביחס ל - 15 פריטים התקבלו תלונות בנוגע לתקינותם. מספר התלונות האמור אינו מעיד על התרשלות מצד המשיבות.

      לא נגרם כל נזק אישי למבקשת או נזק ייצוגי לכל גורם אחר. אין כל ממש בטענת "הפחד והחרדה" שמעלה המבקשת. הטענה בדבר קיומו של "נזק נפשי ייצוגי" הינה תמוהה. הטענות ביחס לפחדים וחרדות אינן יכולות להשמע ביחס לרוכשי המוצרים התקינים. המבקשת אינה ראויה לשמש "שליחת הציבור" ותובעת ייצוגית, שכן נהגה בחוסר תום לב משהסתירה מבית המשפט מידע מהותי רב לרבות ההצעה שהציעו המשיבות לתת למבקשת זיכוי בגין המוצר שנרכש ופיצוי כספי.

      התובענה והמבקשת אינן עומדות בדרישות הקפדניות הנדרשות ממי שמבקש לנקוט בהליך ייצוגי. המבקשת מסתמכת על הוראות חוק בלתי רלוונטיות. המבקשת לא הציגה כל מנגנון לזיהוי "הקבוצה הנפגעת", וגם אם היה מוצג מנגנון - הוא בהכרח היה מורכב מדי וספקולטיבי מדי.

5.     ביום 31.05.10 התקיים דיון. בדיון, לאחר שהתברר כי המשיבות הודיעו בפרסום כי ניתן לקבל החזר כספי עבור המוצרים שיוחזרו, חזרה בה המבקשת מהתביעה לחייב את המשיבות בהחזר כספי. בהמשך הדיון המלצתי לצדדים לבחון דרך ליישוב יתרת התביעה ובקשת האישור, בדרך של פשרה.

6.     ביום 1.9.10 הגישו הצדדים בקשה משותפת לאישור הסדר פשרה (להלן: " הסדר הפשרה").

7.     להסדר הפשרה צורף כנספח ב' נוסח ההודעה שתפורסם בדבר הגשת בקשה לאישור הסדר הפשרה בהתאם לסעיף 25(א)(3) בחוק תובענות ייצוגיות (להלן: " ההודעה הראשונה").

8.     בהחלטה מיום 6.9.10 הוריתי כדלקמן: