אישור הטלת עיצום כספי על תחנת דלק שסיפקה דלק לתחנה פיראטית - פסקדין

א.         בפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בעפולה (כב' השופט בן חמו) מיום 8.5.07 בע"ש 14/06, לפיו נדחה ערעורה של יניב חברה לאנרגיה בע"מ (להלן: " המבקשת") כנגד מדינת ישראל/משרד התשתיות הלאומיות/מנהל מינהל הדלק (להלן: " המשיב") במסגרתו עתרה המבקשת לביטול החלטת המשיב המטילה עליה עיצום כספי בסך 67,300 ש"ח, וזאת בגין עבירה על חוק משק הדלק (איסור מכירת דלק לתחנות תדלוק מסוימות) התשס"ה-2005 (להלן: " החוק ו/או חוק משק הדלק").

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה על מכלול מצורפיהן, אני קובע כי דין הבקשה לדחיה כעולה מתקנה 407(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן: " תקנות סדר הדין האזרחי").

לאור מהות המחלוקת ראיתי להרחיב כאן כמפורט לקמן:

ב.         רקע:

1.         המבקשת הינה חברת דלק הרשומה כחברת דלק במשרד התשתיות הלאומיות ובמכס, ולפיכך זכאית היא לרכוש דלק ישירות מבתי הזיקוק.

2.         במסגרת עסקיה מוכרת המבקשת דלק לתחנות דלק שונות כאשר, בין היתר, מכרה המבקשת דלק לחברת סונובר, דלקנית, דלקן הצפון (כפי שהוגדרו על ידי המבקשת) וחברות דלק נוספות.

3.         חברת סונובר ודלקנית הינן חברת דלק מורשות הנמצאות ברשימת התחנות  המנוהלת על ידי המשיב על פי חוק משק הדלק.

4.         תחנת תדלוק נוספת הרלבנטית לעניינו הינה תחנת תדלוק של חברת "תדלוק מדליק", הפועלת בקרית אתא, כאשר תחנה זו אינה מנויה ברשימת התחנות המנוהלת על פי חוק משק הדלק.

5.         בפשיטה שנערכה על תחנת התדלוק "תדלוק מדליק" נתפסו מסמכים מהם נלמדו שמות ספקי הדלק של התחנה. בין המסמכים שנתפסו: תעודות משלוח של המבקשת מהם עולה כי המבקשת מכרה דלק לשתי חברות דלק: חברת דלקן הצפון וחברת סונובר, כאשר דלק זה סופק בסופו של דבר לתחנת התדלוק "תדלוק מדליק".

6.         על פי הנטען מהרישומים של המבקשת עולה כי המיכלית של "תדלוק מדליק" משכה מבתי הזיקוק בחיפה דלק בשמה ביום 18.11.05 (עבור סונובר), וביום 8.12.05 ו- 9.12.05 (עבור דלקן הצפון), כאשר מטענות המבקשת עולה תמונה דומה.

7.         אין חולק בין הצדדים כי המבקשת מכרה את הדלק לשתי החברות הנ"ל (דלקן הצפון וסונובר), כאשר את הדלק משכה מבתי הזיקוק מיכלית של חברה אחרת מזו שלה נמכר הדלק. 

8.         המיכלית של "תדלוק מדליק" סיפקה את הדלק לתחנת הדלק של "תדלוק מדליק", ולא לחברות דלקן הצפון וסונובר.

9.         לאור המסמכים שנתפסו, ביום 14.12.05 נחקר מנהלה ובעליה של חברת "תדלוק מדליק", מר רחמים לוי, במשטרה (היחידה הארצית בפשיעה כלכלית -יאל"כ), וכמו כן נחקר מנהלה של המבקשת ביום 22.12.05.

10.        בעקבות המסמכים והחקירה הטיל מנהל מינהל הדלק, ביום 5.11.06, עיצום כספי על המבקשת בסכום של 67,300 ש"ח, וזאת מכוח סמכותו לפי סעיף 7(א) לחוק ובשל כך שהמבקשת מכרה דלק לתחנת "תדלוק מדליק", אשר אינה מופיעה ברשימת תחנות הדלק המנוהלות על פי החוק, בניגוד לאמור בסעיף 2 לחוק.

11.        הנימוקים להחלטתו זו של מנהל מינהל הדלק הובאו במכתב מצורף שנכתב על ידי סגנית היועצת המשפטית של משרד התשתיות הלאומיות; ממכתב זה עולה כי המבקשת:

" מכרה דלק לחברת דלק מבלי לנקוט בפעולות הבסיסיות ביותר לבירור לאן מיועד הדלק המסופק על ידה, והתנהגות זו מגיעה כדי עצימת עיניים. כתוצאה מכך סיפקה החברה דלק לתחנת תדלוק בלתי חוקית, הן באמצעות חברת סונובר והן באמצעות חברת דלקן הצפון וחברת דלקנית. עוד זאת, מרשך טוען בחקירתו כי "שמע" על החוק, אך אינו מכירו, ולמעשה לא עשה דבר כדי להכיר על בוריו חוק אשר ידע על קיומו ואשר חל עליו ישירות".

(ההדגשות שלי, אא"כ נאמר אחרת - י.כ.).

כמו כן, מפנה המכתב ל-2 סעיפים בחוק; סעיף 4(א) ו- 6(א) באשר אליהם עולה מעדותו של מנהל המבקשת כי הפר הוראות סעיפים אלה.

12.        על החלטה זו של מנהל מינהל הדלק (המשיב כאן) הגישה המבקשת ערעור לבית משפט השלום (כב' השופט בן חמו - ע"ש 14/06), וזאת בהתאם לאמור בסעיף 7(ח) לחוק.