אישור הארכת תקופות המעצר לעורר תוך איזון בין צרכי החקירה לבין זכויות העורר

העורר נעצר ביום 30.10.07, וביום 04.11.07 בקשה התביעה להאריך את מעצרו ב-30 יום. בימ"ש קמא נעתר חלקית לבקשה והאריך את המעצר ב-18 יום בלבד. ערר על כך נדחה בבימ"ש בע"מ 4365/07. ביום 19.11.07 בקשה התביעה הארכת מעצר נוספת, והפעם למשך 22 יום, ובימ"ש קמא נעתר שוב באופן חלקי, והורה על הארכת המעצר למשך 15 יום נוספים. מכאן הערר שבפני, כאשר לטענת הסנגור מעצרו של העורר הוארך יתר על המידה, ונדרשת בקורת שיפוטית הדוקה יותר על משך המעצר. לעומת זאת, התובע טוען כי אין להתערב בהחלטת בימ"ש קמא. להשלמת התמונה אציין כי העורר מנוע מפגש עם עו"ד, וכי בהחלטה קודמת נעתרתי לבקשת התביעה, והוריתי כי הדיון בערר יתקיים בלא נוכחות העורר, לאחר ששוכנעתי כי צרכי החקירה מחייבים זאת.

שקלתי את טיעוני הצדדים ועיינתי בחומר החקירה, לרבות מזכר חסוי מעודכן להיום, אשר מפרט את הראיות שיש נגד העורר עד כה וכן את פעולות החקירה שצפויות להתבצע בהמשך החקירה. לאחר שעיינתי בחומר האמור, שוכנעתי כי יש בו כדי לקשור את העורר לחשדות המיוחסים לו, אודות מעורבות בפעילות שמסכנת את ביטחון האזור וביטחון המדינה. חומר הראיות שנאסף עד כה מבסס חשד סביר, אם לא למעלה מכך, כנגד העורר. שוכנעתי גם כי גורמי החקירה עושים כל שנדרש כדי לקדם את החקירה, וכי קיימים צרכי חקירה, אשר מחייבים בשלב זה את המשך מעצרו של העורר. מדובר כאמור בחשד למעורבות בעבירות ביטחוניות חמורות, וקיים אינטרס ציבורי מובהק לאפשר לגורמי החקירה למצות את החקירה עד תום.

כאמור לעיל, בשתי ההחלטות שנתן, לא נעתר בימ"ש קמא למלוא בקשתה של המשטרה, והחליט על מעצר לתקופה קצרה יותר, תוך שהוא מאזן כראוי בין צרכי החקירה ובין זכויותיו של העורר. נוכח האמור לעיל, שוכנעתי כי השופט הנכבד קמא שקל את כל השיקולים הנצרכים לעניין, וכי החלטתו מבוססת היטב בתשתית הראייתית שהונחה בפניו. לפיכך לא ראיתי מקום להתערב בהחלטתו.

הערר נדחה.   

ניתנה בלשכה היום, 22 בנובמבר 2007, ט"ו בכסלו התשס"ח. המזכירות תעביר עותק מההחלטה לב"כ הצדדים.

­­­­­­­­­               ___________________

הנשיא התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: