דין התביעה שבפנינו להתקבל בחלקה מן הטעמים שיפורטו להלן.
התובעים הם עו"ד (להלן: "התובע 1") ורופא (להלן: "התובע 2").
הנתבעת היא סוכנות הנסיעות איסתא.
לטענת התובעים, אשר לא הוכחשה על ידי הנתבעת, ביום 19.08.06 הם הבחינות באתר האינטרנט של הנתבעת בחבילת נופש זוגית במלון חמישה כוכבים בלב אמסטרדם, ורכשו את החבילה האמורה באמצעות אתר האינטרנט האמור.
על מנת להפוך סיפור ארוך לקצר, בסופו של דבר, לאחר רכישת חבילת התיירות הנ"ל, ובסמוך להמראת הטיסה אל היעד, הודיעה הנתבעת לתובעים כי הזמנת המלון לא אושרה והציעה להם במקומו מלון אחר מרוחק יותר ממרכז העיר, בעל שלושה כוכבים בלבד, ובתוספת 80 דולר ארה"ב.
התובעים שטחו בפני בית המשפט את הסבל הרב שנגרם להם כתוצאה מהחלפת בית המלון האמור, הואיל והתובע 2 חולה במחלה קשה, נזקק בקביעות לחמצן ומכאן שלא יכול היה לעמוד במרחק ההליכה מן המלון שבו שוכן בסופו של דבר ועד למרכז העיר אמסטרדם שם ביקש להנעים את זמנו.
התובעים טוענים כי לאור האמור לעיל יש לחייב את הנתבעת להשיב לכל אחד מהם סך של 5,000 ש"ח אשר שולם בעבור חבילת הנופש הנ"ל. וכן לחייב את הנתבעת בתשלום סך של 15,000 ש"ח לכל אחד, בגין עוגמת נפש וסבל.
הנתבעת מצידה טוענת כי ההזמנה של התובעים לא אושרה על ידי בית המלון חמישה כוכבים, ומכאן שנאלצה להציע להם אלטרנטיבה אחרת.
טענתה הנ"ל של הנתבעת אינה מקובלת עלי, וזאת ממספר טעמים שונים: התובעת פרסמה באתר האינטרנט שלה חבילת נופש הכוללת את המלון חמישה כוכבים הנ"ל, ולא סיפקה כל הסבר ובטח שלא הסבר המניח את הדעת, מדוע בסופו של דבר לא אושרה הזמנת החדרים של התובעים במלון החמישה כוכבים.
זאת ועוד, הנתבעת לא סיפקה הסברים שיניחו את דעתו של בית המשפט, מדוע בסופו של דבר סיפקה לתובעים חדרים באיכות ירודה יותר אך במחיר גבוה יותר.
נראה כי התנהגות הנתבעת נגועה בחוסר תום לב. מצד אחד היא מפרסמת באתר האינטרנט שלה חבילת נופש אטרקטיבית ביותר הן מבחינת המלון והן מבחינת המחיר, ובכך היא מושכת את ההתעניינות של לקוחות פוטנציאליים, וסוגרת איתם עסקה, ולאחר שכספם של הלקוחות נתון בידיה, היא לכאורה נאלצת לשנות את ההזמנה או להעמידם בפני אפשרות לבטל את ההזמנה בתמורה לדמי ביטול. כך לפחות נראים הדברים במקרה דנן.
התנהגות מסחרית מהסוג המתואר לעיל אינה מקובלת על בית משפט זה, כמו גם על המחוקק, והיא רעה ומזיקה לצרכן.
לאור האמור לעיל, הנני קובע כי הנתבעת הפרה את חובת האחריות הרובצת לפתחה כלפי הצרכנים אותם היא מבקשת לשרת, וגרמה להם סבל ועוגמת נפש.
לאחר שהכרעתי בשאלת האחריות, כמפורט לעיל, בשאלת הנזק הכרעתי כדלקמן.
התובעים תובעים החזר סך של 5,000 ש"ח אותו שילמו בתמורה לחבילת הנופש ושבתמורתו "בילו" בסופו של דבר במלון השלושה כוכבים. הואיל והתובעים קיבלו בסופו של דבר תמורה הולמת לכספם ובמחיר סביר, והואיל שבחרו בעצמם שלא לבטל את העסקה אלא לצאת בכל זאת לנופש האמור, דין רכיב זה להידחות.
באשר לרכיב עוגמת הנפש בו תבעו התובעים סך של 15,000 ש"ח כל אחד. לא מצאתי כי לתובע 1 נגרמה עוגמת נפש כלשהי ולא סבל כלשהו. ואילו לתובע 2, הרופא החולה במחלה קשה, מצאתי כי אכן שינוי מיקום המלון גרם לו לאי נוחות, עוגמת נפש וסבל אותם אני מעמיד על דרך האומדנה על סך של 500 ש"ח.
התובעים לא טענו לסעדים במסגרת חוק הגנת הצרכן ולכן סעד שכזה לא ניתן להם. יחד עם זאת, הפגיעה בזכויותיהם הצרכניות הובאה בחשבון במסגרת עוגמת הנפש וההוצאות כפי שיפורט להלן.
סופו של דבר, הואיל ולא הוכח כי נגרם לתובע 1 נזק כלשהו, ולא נדרשו סעדים לפי חוק הגנת הצרכן, דין תביעתו להידחות. אולם הואיל ואני סבור כי תביעתו הוגשה בתום לב, אין צו להוצאות על מנת שלא להכביד איתו יתר על הנדרש.
באשר לתובע 2, מצאתי כי דין תביעתו להתקבל, פסקתי לו פיצוי בגובה 500 ש"ח בגין עגמת נפש וסבל, ועל זה הריני מוסיף החזר אגרה והוצאות משפט בסך 350 ש"ח. אלה ישולמו לתובע 2 על ידי הנתבעת תוך 30 ימים אחרת ישאו הפרשי ריבית והצמדה כחוק מהיום ועד התשלום בפועל.