אינדורסקי נ' קסטלניץ ואח'

פסק דין

התובע הוא הבעלים של דירה ברחוב זוננפלד 17 בירושלים.

הנתבע 1 (להלן: הנתבע) ואשתו המנוחה שרה קסטלניץ התגוררו בדירה כדיירים מוגנים.

שרה קסטלניץ נפטרה במהלך ההליכים בתיק.

התביעה היא לפינוי הנתבעים מהדירה בשל העילות הבאות:

הנתבע ואשתו המנוחה חדלו מלשלם דמי שכירות כבר לפני כ- 17 שנים בטענה שהם לא מכירים בתובע כבעלים.

הנתבע ואשתו המנוחה נטשו את הדירה ועברו להתגורר ברחוב סלנט 15, ליד בתם.

הנתבע ואשתו המנוחה לא אפשרו לתובע להיכנס לדירה לצורך בדיקתה וביצוע תיקונים בה.

הנתבע ואשתו המנוחה ניסו להעביר את הזכויות לאחר – בנם, הנתבע 3, ומסרו לו את מפתח הדירה בעת נטישתם.

האם הנתבע נטש את הדירה

העילה המרכזית אשר עליה נסוב הדיון הייתה עילת הנטישה.

התובע הצהיר כי ביום 6.3.11 הוא הגיע לבניין ברח' סלנט 15 שם גרו, לטענתו, הנתבעים 1 ו- 2 וצילם את הנתבע 1 כשהוא יושב ליד הבניין ולצידו המטפל הסיעודי המטפל בו – מר פרידמן. לפי תצהירו של התובע השניים הבחינו בו, ואף הודו בפניו שהנתבע מתגורר ברחוב סלנט 15 (התובע, סעיף 11 לתצהיר).

התובע צילם את הנתבע ואת המטפל הסיעודי בתאריכים 6.3.11 ו- 7.7.13. התמונות צורפו לתצהירו וסומנו ה' ו- ו'.

לפי תצהיר התובע, ביום 3.5.12 בשעה 22:00 היתה שריפה במחסן ברח' זוננפלד 17 מתחת לדירה נשוא התביעה. המשטרה עם מכבי אש עלו לדירה לבדוק אם הנתבע 1 נמצא שם. הנתבע 3 פתח את הדלת והודיע שהנתבע 1 לא בדירה ואין סכנה לחייו (התובע, סעיף 25 לתצהיר).

עוד לפי תצהיר התובע, ביום 6.3.11 צילם התובע את השלט על דלת הכניסה לדירה ברח' סלנט 15, בה התגוררו, לטענתו, הנתבע ואשתו המנוחה. על השלט נכתב: "משפחת קסטלניץ".

ביום 30.5.12 צילם התובע את הדלת וראה כי הכיתוב על הדלת כוסה.

תמונות הדלת צורפו כנספח י"ח לתצהיר התובע.

התובע הצהיר כי בחג סוכות 2012 ראה כי בדירה ברח' זוננפלד לא נבנתה כל סוכה במרפסת הסוכה ואילו בבית בו התגוררו, לטענתו, הנתבע ואשתו המנוחה, נבנתה סוכה.

תמונה מיום 3.10.12 של מרפסת הדירה ברח' זוננפלד, ללא סוכה, צורפה כנספח ט"ז לתצהיר התובע.

תמונה מיום 3.10.12 של מרפסת הדירה ברח' סלנט, עם סוכה, צורפה כנספח י"ז.