איליה נ' אדרי ואח'

החלטה

לפני התנגדות לביצוע שטרות בסכום כולל של 38,000 ₪ בלשכת ההוצאה לפועל וכן בקשה להארכת מועד להגשת ההתנגדות.

המשיבה הגישה לביצוע שני שקים. האחד על סך 19,000 ₪ זמ"פ 24.5.09 (להלן:"השיק הראשון"). השני, גם הוא על סכום זהה שזמ"פ 19.4.09 (להלן:"השיק השני"). המבקשים טוענים כי השיק הראשון נפרע בשיק על סך 15,000 ₪ זמ"פ 17.5.09 וכן 4000 ₪ במזומן. השיק השני נפרע באמצעות העברה בנקאית של 17,000 ₪ לחשבון המשיבה וסך של 2000 ₪ במזומן.

המבקשים נחקרו על תצהיריהם והצדדים סיכמו טענותיהם בע"פ.

דיון

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים החלטתי להאריך את המועד להגשת ההתנגדות עד למועד בו הוגשה בפועל בכפוף לכך שהמבקשים, יחד ולחוד, ישלמו למשיבה הוצאות בסך 2000 ₪ כתנאי להארכת המועד וזאת תוך 30 יום מקבלת ההחלטה. כפוף להארכת המועד ועמידה בתנאי החלטה זו, החלטתי ליתן למבקשים להתגונן; הכל כפי שיפורט להלן.

הארכת מועד

ע"פ קביעות ר' ההוצאה לפועל הוגשה התנגדות המבקשים באיחור. לא מצאתי בתצהיר המבקשים התייחסות לאיחור ולסיבות בעטיו אירע. יתרה מזו, תשובות המבקשים בנוגע לסיבותיו של האיחור בהגשת ההתנגדות לא היו משכנעות. כך, ציין מר אדרי רז, כי ביום 12.10.10 נחקר בחקירת יכולת בתיק ההוצאה לפועל שנפתח על בסיס השטרות דנא. ההתנגדות הוגשה רק בחודש אפריל 2011 היינו לאחר כחצי שנה. גם אם נניח לצורך הדיון כי יש למנות את המועד להגשת ההתנגדות ממועד חקירת היכולת של מר אדרי, לא ברור מדוע נזקק מר אדרי לשישה חודשים לערך על מנת להגיש התנגדותו. אוסיף ואומר כי אין חולק כי האזהרה הומצאה כדין למבקשים שכן איש מהם אינו טוען אחרת.

תשובותיו של מר שי אדרי גם כן אינן מניחות את הדעת. מר שי אדרי נשאל מדוע ידע זמן כה רב על תיק ההוצאה לפועל ולא הגיש התנגדות והשיב:"נכון, לא היה לי כסף לעו"ד. ארגנו כסף לעו"ד ואח"כ הגשנו" (עמ' 3 שו' 27). במלים אחרות, המבקשים ידעו משך זמן רב על תיק ההוצאה לפועל ולפחות אחד מהם נחקר בחקירת יכולת וקיבל צו תשלומים בתיק ההוצאה לפועל. ההסבר שניתן לאיחור בהגשת ההתנגדות, בדבר מחסור כספי, אינו משכנע. לכל הפחות היה על המבקשים להעמיד את הצד שכנגד על האפשרות להגיש, גם אם באיחור, התנגדות לביצוע שטר. המבקשים לא עשו כן והמשיב הסתמך, ובצדק, על כך שבתיק לא הוגשה התנגדות על מנת להמשיך בהליכי הגבייה ויש להניח כי הוציא הוצאות לצורך ניהול תיק ההוצאה לפועל. בקשה להארכת מועד זו, המהווה איזון בין האינטרסים הנוגדים של בעלי הדין, חייבת להביא בחשבון גם את אינטרס המשיב ולא רק את אינטרס המבקשים לקבל הגנה.

לאור האמור, ועל לאזן כראוי בין האינטרסים אני קובע כי המועד להגשת ההתנגדות יוארך עד למועד בו הוגשה ההתנגדות וזאת בכפוף לכך שהמבקשים, יחד ולחוד, ישלמו למשיבה הוצאות בסך 2000 ₪ כתנאי להארכת המועד וזאת תוך 30 יום מקבלת ההחלטה. לא ישולם הסך הנ"ל במלואו או במועדו – יראו בקשה זו כבקשה שנדחתה על כל המשתמע מכך.

ההתנגדות

טענת המבקשים היא טענת פרעתי. לכאורה, טענה זו מבוססת היטב שכן המבקשים טוענים בפירוט את הסכומים ששולמו ואת המועדים בהם שולמו סכומים אלה ולא עוד אלא שהם טורחים לצרף אסמכתאות לביסוס הטענה.

ב"כ המשיב מציין כי המבקשים בעדותם טענו כי אינם מכירים את המשיב וכי שילמו את הכספים אותם שילמו לגב' גיל אנה פוקס. לדבריו, טענת פרעתי צריכה להתייחס לפירעון לאוחז השטר דווקא ("בעל הזכות" כלשונו של ב"כ המשיב) ולא לגב' גיל אנה פוקס שאינה צד לשקים.

פירעונו של שיק כשורה, על פי סעיף 60 לפקודת השטרות, הוא פירעון לידי האוחז בו. עם זאת, ככל שבין המבקשים לגב' גיל פוקס הייתה עסקת יסוד שבעקבותיה נמסרו שקים וככל שעסקת היסוד נפרעה באמצעים שתוארו לעיל על ידי המבקשים, שוב אין השקים בהם אוחז המשיב נתמכים בכל תמורה שהיא (ראו: ע"א 788/77 אריה פרידמן נ' איכנבאום ש.ב.א. חברה למסחר ולהשקעות בע"מ, פ"ד לד (1) 138)). במובן זה, עומדת למבקשים טענת הגנה שראוי לבררה ובעטיה יש ליתן להם רשות להתגונן, היה ויוארך המועד להגשת ההתנגדות בהתאם להחלטתי.

סוף דבר: הבקשה להארכת מועד מתקבלת בתנאים שתוארו לעיל. ככל שיעמדו המבקשים בתנאי ההחלטה – תינתן להם רשות להתגונן כמפורט לעיל. הוצאות הליך זה – מעבר להוצאות שנפסקו כתנאי להארכת המועד – יקבעו בהתאם לתוצאות.

ניתנה היום, כ"ד סיון תשע"ב, 14 יוני 2012, בהעדר הצדדים.