אייסלר נ' ממן ואח'

החלטה

בפני בקשת רשות להתגונן.

המשיב הגיש כנגד המבקשים תביעה שעילתה שיקים אשר ניתנו לפקודתו ולא נפרעו. בכתב התביעה נטען כי המשיב והמבקש 2 היו בעלי מניות במבקשת 1. ביום 15.11.12 הגיעו הצדדים להסכם, לפיו המבקשת 1 תועבר לניהולו של המבקש 2 וכל זכויותיו וחובותיו של המשיב במבקשת 1 יועברו לידי המבקש 2. עוד נקבע בהסכם כי תמורת זכויות המשיב תשלם המבקשת 1 למשיב סך של 650,000 ₪, כאשר המבקש 2 ערב לתשלום זה.

מתוך השיקים שנמסרו למשיב לא כובדו שני שיקים ע"ס כולל של 40,000 ₪ מהטעם כי ניתנה הוראת ביטול.

המבקשים טוענים כי המשיב לא כיבד חלקים משמעותיים מההסכם עליו חתם עם המבקשים. כך, חברת ח.א. המרכז האורוטופדי בע"מ (להלן: "חברת אייזלר") אשר חתומה על ההסכם יחד עם המשיב הפרה את ההסכם, שכן עודנה עושה שימוש בשם המסחרי של המבקשת 1. כמו כן, המשיב וחברת אייזלר הפרו את ההסכם, שכן לא החליפו את הצבעים על דלת החנות שלהם. בנוסף, לא העבירו המשיב וחברת אייזלר את חשבון הארנונה של החנות בשכונת גאולה על שמם, הותירו את המבקשת 1 רשומה כבעלת הנכס ולא שילמו חובות המסתכמים בסכום של 51,448 ₪. עירית ירושלים תובעת מהמבקשים את תשלום החוב ולפיכך טוענים המבקשים לקיזוז.

כן טוענים המבקשים, כי המשיב וחברת אייזלר לא העבירו להם תשלומים המגיעים להם מקופת חולים.

המבקשים מוסיפים וטוענים כי סחורה אשר היתה שייכת למבקשת 1 הועברה לאחת מחנויותיה של חברת אייזלר וכי המשיב וחברת אייזלר גרמו להפסקת הפעילות של המבקשת 1 עם קופת חולים הכללית, מה שגרם נזק למבקשים בסכום העומד על 10,000 ₪ לחודש.

המבקשים טוענים כי נוכח הפרת ההסכם על ידי המשיב וחברת אייזלר ביטלו את השיקים נשוא התביעה.

כידוע "מטרתו של הליך סדר הדין המקוצר הינה למנוע דיון בתובענה רק אם ברור הדבר ונעלה מספק שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו (ראו ע"א 544/81 מנחם קיהל בע"מ נ' סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ, פ"ד לו(3) 518, 524; י' זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהד' שביעית, 1995), בעמ' 675 (להלן: זוסמן)). לפיכך נפסק כי גם מי שההגנה שבפיו דחוקה וסיכוייו לדחיית התביעה נגדו קטנים, יקבל מתן רשות להתגונן. לעומת זאת מי שהגנתו "הגנת בדים" תידחה בקשתו למתן רשות להתגונן (ע"א 9654/02 חב' האחים אלפי בע"מ נ' בנק לאומי לישראל (לא פורסם, ניתן ביום 1.11.04) (להלן: עניין אלפי); ע"א 594/85 זהבי נ' מגרית בע"מ, פ"ד מב(1) 721). הדיון בבקשה למתן רשות להתגונן אינו בא במקום המשפט עצמו. אשר על כן במסגרת הדיון בבקשה למתן רשות להתגונן אין בית המשפט רשאי לקבוע עובדות או לקבוע מהימנות עדויות ואף טענה שהעלה הנתבע בעל-פה כנגד מסמך בכתב יכולה לבסס הגנה לכאורה (זוסמן, בעמ' 675-676, 678). ככל שהנתבע הציג הגנה לכאורה יש ליתן לו רשות להתגונן ואין לבדוק כיצד יצליח להוכיח את הגנתו או מהו טיב ראיותיו (עניין אלפי). עם זאת נדרש ממבקש הרשות להתגונן להגיש תצהיר הנכנס לכל פרטי העובדות עליהן הוא מבסס את טענת הגנתו (ע"א 6514/96 חניון המרכבה חולון בע"מ נ' עירית חולון, פ"ד נג(1) 390, 400)." (ע"א 3374/05 אוזן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ (פורסם בנבו)).

במקרה זה המבקשים פירטו את טענות ההגנה בתצהיר וטענותיהם בדבר הפרת ההסכם מצד המשיב וכן טענת הקיזוז עשויות להקנות להם הגנה לכאורה בפני התביעה. לפיכך, אני מורה על קבלת בקשת הרשות להתגונן.

לנוכח סכום התביעה היא תידון בסדר דין מהיר, ועל הצדדים לנהוג בהתאם להוראת תקנה 214ב' 1 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות").

התובע ימציא לבית המשפט ולבעלי הדין את המסמכים שיש לצרף לכתב התביעה לפי תקנות 214ג ו-214ח לתקנות, בתוך 30 יום.

הנתבעים ימציאו לבית המשפט ולבעלי הדין את המסמכים שיש לצרף לכתב ההגנה בהתאם לתקנות 214ג ו-214ח לתקנות, בתוך 30 יום מיום קבלת מסמכי התובע כאמור.

היה והתובע לא יגיש את המסמכים בחלוף פרק הזמן שנקצב כאמור תמחק תביעתו.

ניתנה היום, כ"ז תשרי תשע"ד, 01 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: