אייזנשטיין נ' המוסד לביטוח לאומי

החלטה

הצדדים יסכמו את טענותיהם בע"פ כעת, כפי שקבעתי בהחלטתי מיום 24/7/10.

ניתנה והודעה היום ו' תשרי תשע"א, 14/09/2010 במעמד הנוכחים.

מירון שוורץ, שופט

פסק דין

1.תיק זה הועבר לטיפולי ביום 10/6/10, בהתאם להחלטת כב' הנשיאה בפועל – השופטת קציר.

2.המדובר בתיק אשר נפתח ביום 1/1/08 ובמסגרתו עתר התובע להפחתת חובו למוסד לביטוח לאומי, כמו גם עיכוב הליכי הגביה אותם מבצע המוסד. כפי העולה מדברי התובע בדיון מיום 28/2/08, הרי שמדובר בתביעה ביחס לגובה דמי ביטוח בגין חודשים בהם לטענת התובע לא השתכר, במהלך השנים 1990, 1996, 2000.

מאז פתיחת ההליך בתחילת שנת 2008, ועד היום, התקיימו מספר ישיבות בפני שופטים שונים של בית הדין, והוגשו ע"י התובע בקשות רבות, אשר חלקן חזרו על עצמן ואף הביאו לחיובו בהוצאות בגין שימוש לרעה בהליכי משפט (בשא 2074/08 בהחלטה מיום 9/4/08). עד היום ניתנו בהליך זה למעלה מ-40 החלטות שונות, והתיק נמשך משך זמן ארוך מן המקובל, בעקבות התנהלות התובע.

3.עיון בכתב התביעה, כמו גם בחינת עדותו של התובע בפנינו היום, אין בהם כדי להצביע על טעות ספציפית שביצע הנתבע בפעולותיו, כי אם העלאת טענות כלליות אודות דרישות תשלום של המוסד, בגין תקופות אשר לטענת התובע לא עבד בהן והן טענות הנוגעות למועד דרישות החוב.

4.לתיק זה הוגשו שתי תעודות עובד ציבור של הגב' ליילה מקוב, האחת מיום 26/5/09 והשניה מיום 8/12/09. בתעודות אלה מפרטת הגב' מקוב – מנהלת תחום בחירה, ביטוח וגבייה בסניף המל"ל בעפולה, את חיובי דמי הביטוח של התובע בגין הכנסותיו על פי שומת מס הכנסה במהלך השנים, משנת 1996 ואילך. הגב' מקוב גם הסבירה את אופן חישוב דמי הביטוח באופן מפורט, כאשר התובע לא השכיל להצביע על פגם או טעות באופן חישוב דמי הביטוח כאמור, אשר נערך על פי חוק.

5.התובע לא הביא בפנינו כל ראיה אשר מאשרת איזו מבין טענותיו לעניין חודשים בהם לא עבד, מה גם שהחישוב אינו חודשי כי אם שנתי. גם טענותיו של התובע בכל הנוגע למועד דרישות החוב, דינן להידחות. כל עוד קיים חוב למוסד, הרי שגם אם נדרש תשלומו באיחור מה, אין בכך כדי להביא לבטלותו או להפחתתו.

6.כפי העולה מהחומר המצוי בתיק, גילה המוסד לביטוח לאומי נכונות גדולה מאוד, פעם אחר פעם, להגיע עם התובע להסדרים שונים. כך, במהלך השנים נחתמו שלושה הסדרי תשלום עם התובע, אשר צמצמו משמעותית את גובה החוב, אולם פעם אחר פעם, הפר התובע את הסדרי התשלום ולא נותר למוסד אלא לבטלם.

7.סוף דבר – התביעה נדחית.

אין צו להוצאות.

8.כל אחד מהצדדים רשאי לערער על פסק דין זה בפני בית הדין הארצי לעבודה, בתוך 30 יום מהיום.

ניתן והודע היום ו' תשרי תשע"א, 14/09/2010 במעמד הנוכחים.

מר יוסי עבאדי

נציג עובדים

מר אסדי רבאח

נציג מעבידים