אייזנקוט נ' ישיר-איי.די.איי חברה לביטוח בע"מ ואח'

החלטה

מבוא

בקשה לעיון חוזר שתכליתו להשית על הנתבעות, את הוצאות מינוי המומחה, מטעם בית המשפט בתחום הנוירולוגי.

הבקשה הוגשה משהובהר לתובע, לגרסתו להפתעתו, שאין לו אישור לפירעון לאחר שהמומחה בדק אותו וזאת לרקע  מצוקתו הכלכלית.

ב"כ הנתבעת 1 התנגדה וציינה גם קושי בהתייחסות רק לנכות צמיתה קודמת כדי להצדיק "מניה ובניה  את הטלת הוצאות כל המומחים על המבקשות".

בדיון

בדיון נשמע התובע שהתייחס למצבו הכלכלי והבהיר שמדובר בפעם הראשונה בה הוא מסורב על ידי הבנק, וכי יוכל לסברתו לשאת בשליש בתשלומים. כמו כן נשמעו בא כוח הצדדים שבחרו כל אחד להוסיף דברים אחדים.ב"כ התובע התנצל בשמו על כך שהדברים הם בדיעבד.

דיון והכרעה

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם , שמעתי הצדדים, ואת התובע  מצאתי בשים לב לנסיבות המיוחדות , ולאחר בדיקת המומחה מצאתי לשנות את ההחלטה ולחלק את המימון באופן בן   תישא בשלב זה הנתבעת 1 בשליש מהשכר, ואילו הנתבעת 2 בשני שלישים ממנו. עם זאת על התובע להפקיד בתוך עד  45 יום פיקדון בסכום של  2000 ₪ בקופת בית המשפט וזאת בשלשה תשלומים שווים שהראשון עד ליום 20.2.11 השני עד ליום 20.3.11 והשלישי עד ליום 20.4.11 . לאחר ההפקדה יועברו התשלום הראשון לנתבעת 1 והשני והשלישי יועברו לנתבעת 2

אלה טעמי ההחלטה

עסקינן במומחה בתחום הנוירולוגי שמונה  וכבר השלים בדיקתו  בהליך שלפי   חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה –1975 (להלן:"החוק") ותקנות  פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים) התשמ"ו-1986. המינוי היה עקב תאונת דרכים מיום 5.1.08 ( להלן:"התאונה הראשונה") אותה ביטחה הנתבעת 1 ועקב תאונה מיום 3.2.09 אותה בטחה הנתבעת 2.  

החלטה בדבר זהות הנושא במימון המומחה נבחנת ביחס לבקשה למינוי  ספציפי נבחנת גם בשים לב לתשתית הראייתית הפרטנית הנוגעת למינוי ולתיק , ולרצון לאזן בין שני חששות:א. הגשת בקשות גורפות למינוי מחד גיסא ב. החשש שמא אי מינוי מומחה מסוים יביא לחסימת דרכו של התובע.  נקודת האיזון בין החששות נבחנת בצורה לפי נתוני התיק הקונקרטי. בתיק זה מצטרף השיקול שנועד להבטיח את שכר המומחה שכבר טרח ובדק  עצם קביעת נכות קודמת אינה שיקול מכריע או בלעדי שדי בו כדי להצדיק אוטומטית מינוי  בתחום אחר. פשיטא שלא  די למשל למינוי מומחה לתחום הראיה מקום שבו נקבעה נכות אורטופדית ברגל ואין תשתית המצדיקה , ברף המינימאלי הדרוש, למינו בתחום הראיה . ראה בהקשר זה כב' השופט ריבלין  ברע"א 08 / 4915 ביטוח חקלאי אגודה שיתופית מרכזית בע"מ נ' טטיאנה וסילבסקי ( לא פורסם,  24.3.2009).) (להלן:"עניין ביטוח חקלאי")" סעיף נועד "להבטיח איזון מסוים בין החשש מפני הגשת בקשות גורפות למינוי מומחים, מצד התובע, לבין החשש שמא אי מינוי מומחה רפואי בתחום מסוים יביא לחסימת דרכו של התובע בכל הקשור להוכחת נכותו באותו תחום"  ראה גם  כב' השופט   ריבלין  ברעא 09 / 4911 סהר ציון חברה לביטוח בע"מ נ' אליעזר כשרי (לא פורסם,29.7.2009)(להלן  "עניין כשרי") .

מן הכלל אל הפרט

אקדים ואומר שראוי היה לו הודיע התובע  על מצוקתו בטרם דרישת המומחה לשכר על טרחתו  ולא אחריה. בפרט בתיק זה שבו לא הותנתה בדיקה בפיקדון עם זאת, דומני שהתמונה הכללית בתיק והאיזון בין מכלול השיקולים הרלבנטיים מצדיק התוצאה לעיל.

בתשתית הראייתית שלפני גם המלצת מומחה מומחה ניטראלי אחר  ראה כב' השופט ש. לוין בעא 91 / 219 אבנר הראל נ' סהר חב' לבטוח בע"מ (לא פורסם, 25.2.91) (להלן "עניין הראל") מומחה זה לא רק המליץ על מינוי אלא קבע נכות בתחום האורטופדי  העריך שיש נכות צמיתה בשיעור של 1% בגין התאונה הראשונה ו5%  בגין התאונה השנייה וקיימת צפיות לפיצוי.

זהו כאמור שיקול שאינו בלעדי ומכריע אך מצטרף לתמונה הכללית בתיק.

סופם של דברים, הנתבעות מתבקשות להואיל ולשלם  את שכר המומחה ללא דיחוי וזאת בנסיבות שנוצרו והתובע יפקיד הסכומים כאמור.

קובע לקדם נוסף ליום 12.07.11 בשעה 10:30

ניתנה והודעה היום ד' אדר א תשע"א, 08/02/2011 במעמד הנוכחים.

אילן בן-דור, שופט