איזנבוים נ' מדינת ישראל -רשות המיסים אגף המכס

החלטה

המבקשת הגישה בקשה למתן היתר ייצוג מטעמה בבית משפט לתביעות קטנות.

המשיב מתנגד לבקשה וזאת מהטעמים המפורטים בתגובתו.

סעיף 63 לחוק בתי המשפט קובע:

"(א) ייצוג בעל דין בבית משפט לתביעות קטנות על ידי עורך דין יהיה רק ברשות בית המשפט ומטעמים מיוחדים שיירשמו; בעל דין רשאי, ברשות בית המשפט, להיות מיוצג על ידי ארגון שקבע לענין זה שר המשפטים, ובמקרה זה ירשה בית המשפט לבעל הדין שכנגד להיות מיוצג כפי שיורה"

המבקשת מסתמכת בבקשתה על הוראות סע' 4 לחוק לתיקון סדרי הדין האזרחי (המדינה כבעל דין), התשי"ח – 1958 שקובע:

"בכל הליך שהמדינה צד לו תיוצג המדינה על ידי היועץ המשפטי לממשלה או בא-כוחו."

כמו כן, מסתמכת המבקשת בבקשתה על הוראות סעיף 2 לפקודת סדרי הדין (התייצבות היועץ המשפטי לממשלה) [נוסח משולב], שקובע:

" מקום שעובד ציבורי או מועצה, ועדה, ועד, בית דין או כל חבר-בני-אדם כיוצא באלה, שהוקמו או נתכוננו על פי דין, הם צד בהליך שלפני בית משפט מכוח תפקידם, יכול שיהיו מיוצגים באותו הליך על ידי היועץ המשפטי לממשלה או נציגו."

כאמור, המשיב מתנגד לבקשה ומפנה בתגובתו לרע"א 5711/08 פרטוק נ' טורג'מן (פורסם בנבו) וכן לאמור בת"ק 33353-05-11 סדון נ' מ"י (פורסם בנבו).

בת"ק 1169/06 מ"י נ' ברקוביץ (פורסם בנבו) סיכם בימ"ש את מהותו של סע' 63 לחוק בתי המשפט בדברים הבאים:

"הוראות אלו נועדו להגשים את תכליתו של בימ"ש זה, והן נובעות מטיבו ומאופיו של ביהמ"ש המאפשר הכרעה בסכסוכים אזרחיים על סכומי כסף קטנים יחסית, בדרך מיוחדת בפשטותה, גמישותה ויעילותה [ר' רע"א 5795/00 יונתן דה פז נ' מרדכי ברלן, פדאור 00(3) 388; בר"ע (ירושלים) 288/95 ניקולאי נ' אדלר משה, תק-מח 96 (1) 196).

יש להקפיד על כך שההסדרים המיוחדים לעניין ייצוג בבית המשפט לתביעות קטנות ייושמו על בעלי הדין באופן שוויוני, כשערך השוויון בין בעלי הדין מקבל ביטוי בפסיקת בית המשפט העליון המקשר בין הגינות הדיון לבין השוויון בין בעלי הדין: "מערכת שיקולים ערכיים טיפוסית, אשר כל הליך דיון צריך לקחתם בחשבון, היא זו של זכויות האדם... כל הסדר דיוני חייב לנקטו שוויון בין המתדיינים" (ר' בג"צ 3914/92 לאה לב נ' בית הדין הרבני האזורי בתל-אביב-יפו, פ"ד מח (2) 491, 502).

כך יש להימנע מפגיעה בשוויון בין בעלי הדין על ידי מצב של א-סימטריה, כאשר אחד הצדדים טוען לעצמו בלשון הדיוטות ואילו השני "בלשון פרקליטים מלומדת" (ר' רע"א 6810/97 יהודית בן שושן נ' רוברט בן שושן, פ"ד נא(5) 375, 378). "

בענייננו אנו, מבקשת מ"י ייצוג ע"י נציג היועמ"ש. בהודעה מיום 24.3.13 הודיעה המבקשת שהינה מבקשת ייצוג ע"י מתמחה מטעמה.

מאחר ורע"א 5711/08 המאוזכרת לעיל, אליה מפנה המשיב בתגובתו, אינה מתייחס למצב של בקשה למתן היתר ייצוג לנציג מטעם היועמ"ש, אלא עניינהו מתן היתר ייצוג כללי לצדדים "פרטיים", אין בקביעתו של בימ"ש עליון בפסק דין זה בכדי להתייחס לסוגיית הייצוג מטעמו של נציג היועמ"ש ומ"י.

בע"א 185/87 מ"י נ' חיים (פורסם ב lawdata) קבע בימ"ש מחוזי (חי'), כדלהלן:

"כאשר גוף מואגד נדרש להתייצב בפני בית-המשפט, אין הוא מסוגל לעשות כן אלא באמצעות נציג שאותו הוא ממנה לשם כך. לענין זה נקבע, למשל, בתקנה 30 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 כי "בעל דין שהוא תאגיד, רשאי מנהל התאגיד או פקיד מפקידיו שהורשו לכך כראוי, לעשות מטעם התאגיד כל מה שהתאגיד עצמו יכול לעשות אילו היה יחיד".

ואילו כאשר המדינה היא צד להליך אזרחי, מצווה היא, בתוקף הוראות, הסעיף 4 של חוק לתיקון סדרי הדין האזרחי (המדינה כבעל דין), תש"ח-1958 להיות מיוצגת על ידי היועץ המשפטי לממשלה אז בא-כוחו, שהרי הסעיף נוקט בלשון ציונית.

מכאן שאם נתבע בבית-המשפט משרד זה או אחר ממשרדי הממשלה, לא יוכל פלוני, נציג המשרד, להתייצב בפני ביהמ"ש, אלא אם כן הוא הוסמך לכך ע"י היועץ המשפטי."