איזוטופ בעמ נ' עירית באקה - ג'ת ואח'

פסק דין

1.מדובר בתביעה על סך 8,152 ₪ שבה דורשת התובעת תשלום בגין בדיקות תקינות שביצעה עבור התובעת.

מדובר בבדיקות התאמה לתקן שאותם ביצעה התובעת עפ"י הסכמים, הזמנות עבודה, שצורפו לתביעה וסומנו כנספחים א(1), א(2).

2.מלכתחילה הוגשה התביעה כנגד העירייה בלבד אך לאחר שזו טענה כי ההסכמים אינם עומדים בדרישות ס' 203 לפקודת העיריות, וכי בשל כך לא ניתן לחייבה לשלם מכוחם, ביקשה התובעת לתקן את כתב התביעה ולהוסיף את הנתבע 2, כמי שהתקשר עימה בשם הנתבעת.

לפיכך, הוגש כתב תביעה מתוקן, כנגד שני הנתבעים והנתבע 2 שלח הודעת צד ג' כנגד העיריה (להלן – הנתבעת).

3.לאחר ששמעתי את הראיות ועיינתי בסיכומי הצדדים, אני מחליטה לקבל את התביעה כנגד הנתבעת.

4.בשל תוצאה זו – אינני רואה מקום לחייב את הנתבע 2 (ור' גם האמור בס' 36 לסיכומי הנתבעת).

5.אכן, אין חולק כי ההסכמים נשוא התביעה אינם עומדים בדרישות הצורניות שנקבעו בס' 203 לפקודת העיריות.

6.חרף זאת, ובנסיבותיו של תיק זה, יש בהתנהלות העירייה משום חוסר תום לב משווע שבכוחו לגבור על הדרישות הללו.

7.שני הצדדים האריכו בהבאת אסמכתאות למצב המשפטי המחייב בנוגע לס' 203 ואולם כל אלה אינם עוד רלוונטים לאור פסק הדין המחייב שניתן בבית המשפט העליון בע"א 6705/04 בית הרכב נ' עיריית ירושלים (להלן: פסק דין בית הרכב).

8.באותו עניין נקבע מפורשות כי "בעקרון תום הלב ובחובת ההגינות של הרשות המינהלית יש כדי להגמיש את תוצאות דרישת הצורה הקבועה בס' 203 לפקודת העיריות... אני רואה חשיבות עליונה למנוע אפשרות שהעירייה, כרשות מינהלית, תעשה שימוש בס' 203 לפקודת העיריות באופן המקנה לה חומת מגן, מעין חסינות מפני הצורך לשקול את התנהגותה ולכלכל את צעדיה על ידי שיינתן לה פטור מוחלט מחובת ההשבה".

9.הלכה חשובה זו, שאומצה והודגשה מאוחר יותר גם בעניין עת"מ 1021/08 ישיר איי.די.איי. נ' עיריית פתח תקווה - ההולמת את המקרה שבפני ככפפה ליד.

(והשווה גם רע"א 10565/07 עיריית עיר הכרמל (המועצה המקומית עוספיה) נ' עו"ד זאכי כמאל, לא פורסם).

10.במקרה שבפני מדובר בבדיקות תקינות שבוצעו ע"י התובעת ואשר הנתבעת אינה טוענת כל טענה כנגד ביצוען.

הוכח גם כי הנתבעת לא רק שקיבלה את השירות מהתובעת – היא גם עשתה בו שימוש בהליכים שניהלה כנגד הקבלן שביצע את עבודות שאת טיבן בדקה התובעת – וקיזזה משכרו סכומים ניכרים – כשהיא מתבססת על תוצאות הבדיקות שערכה התובעת!

11.נתונים אלה, לא רק שלא נסתרו ע"י עדי הנתבעת – התברר כי אלה, בחוסר תום לב מובהק, לא טרחו אף לבדוק את נכונותן (עמ' 19 ש' 1-28).

12.בנסיבות כאלה, כאשר העבודות לא רק שבוצעו לבקשת העירייה – אלא שהעירייה אף עשתה בהן שימוש והפיקה מהן טובת הנאה ממשית – ולאחר כל אלה היא מבקשת להתנער מתשלום – אין לאפשר לה להסתתר מאחורי דרישותיו הצורניות של ס' 203 לפקודת העיריות.

13.התנהלות זו של העירייה היא מסוג המקרים ש"זעקת ההגינות" עולה מהם, והמקרה שבפני הוא, ללא ספק, אחד המקרים שבהם יש להגמיש דרישת הצורה הקבועה בס' 203 לפקודת העיריות (לעניין "זעקת ההגינות" כמאפשרת לעקרון תום הלב להתגבר על דרישות כתב ראה ע"א 986/93 קלמר נ' גיא פ"ד נ'(1) 185).

14.יפים למקרה שבפני הדברים שנאמרו בת.א. 15280/00 (שלום נתניה) מכלוף גדי נ' עיריית נתניה (לא פורסם):

"הסתתרות מאחורי ס' 203 פשוט על מנת לצרוך שרות שהוזמן ולא לשלם עבורו – כל אלה הם בגדר שימוש לרעה בס' 203 ועיוות של תכליתו האמתית. ס' 203 לא נועד לשמש לעירייה "דרך מילוט" למעשי "עושק" שמקומם לא יכירם, וודאי לא מצד רשות ציבורית שחבה חובה מוגברת של אמון ותום לב כלפי האזרחים. שימוש לרעה, בדרך זו, בס' 203 – הוא שמרוקן אותו מתוכנו האמיתי, ולא תביעתו המוצדקת של הספק לשכר טירחתו ולאחר שהעירייה, מחד, קטפה את פרי העיסקה שערכה, ומאידך, לא דאגה בעצמה למלא אחר הוראות ס' 203 בנוגע לאותה עיסקה".