איוונוב נ' חג'ג' ואח'

פסק דין

לפני תביעה שהגיש התובע כנגד הנתבעים בגין תאונת דרכים שארעה ביום 10/08/12. 

הצדדים הסמיכו את בית משפט לפסוק בהתאם להוראת סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד- 1984. לאחר שעיינתי בכלל מסמכי התיק והתרשמתי מעדויות הצדדים, מצאתי לדחות את התביעה. לנוכח מסקנתי ועל אף שהצדדים הסמיכו את בית המשפט ליתן פסק דין ללא הנמקה, ראיתי לנכון ליתן הנמקה תמציתית.

בתום שמיעת העדויות שוכנעתי, כי הנתבע אכן נעצר בטרם נפגע מאחור ונהדף לעבר רכב התובע. אציין, כי עדות הנתבע הותירה רושם מהימן, כאשר התובע הרבה להשתהות בטרם מתן תשובותיו והתחמק מהתמודדות עם חלק מהשאלות שהוצגו בפניו. גם העד מטעם התובע הותיר רושם בלתי מהימן, התערב בדיון והיה נראה כמי שיש לו אינטרס ישיר בתוצאותיו.

העובדה שכלל הנהגים המעורבים ניגשו לבחון את הנזק לחלקו האחורי של רכב הנתבע, תומכת בגרסה שהיה רכב נוסף (רביעי) שהיה מעורב בתאונה. גם העובדה שהנהג ברכב הראשון (העד הנטרלי) לא הובא לעדות, עומדת לתובע לרועץ, בייחוד בהינתן והתובע אינו דובר עברית וטוען שהנתבע שוחח עם הנהג ברכב הקדמי בטרם הגיע למקום העד מטעמו. אכן, הנתבע נמנע מלצרף תמונות של הנזקים לרכבו, אך תיעוד הנזקים לרכב בוצע גם על ידי התובע, אשר אף הוא לא המציא את התמונות המעידות על הנזקים לרכב הנתבע.

כשם שהתובע גורס שאין עליו אחריות לאירוע התאונה לנוכח הדיפתו ע"י רכב הנתבע, כך גם לגבי הנתבע, אשר שוכנעתי כי אכן הספיק לעצור רכבו בטרם נהדף ע"י רכב נוסף. ב"כ התובע הפנה לפסיקת כב' בית המשפט המחוזי בע"א 21127-10-10, שם נקבע מפורשות, כי "מעת שקבע בית המשפט קמא כי המערער נדחף על ידי רכב אחר עמד המערער בנטל להוכיח היפוכה של החזקה ברמה של הטיית מאזן ההסתברות... בכל מקרה, די בהוכחה כי הפוגע מאחור נדחף על ידי רכב אחר כדי לסתור חזקת התרשלות מצדו, ומכאן חוזר הנטל לתובע מכוח הכלל שהמוציא מחברו עליו הראיה".

מסקנת הדברים הינה שהתביעה נדחית.

בנסיבות הייחודיות לתיק זה ולנוכח הסכמת הצדדים לפסיקה על דרך הפשרה, אינני עושה צו להוצאות.

ניתן היום, ה' שבט תשע"ד, 06 ינואר 2014, בהעדר הצדדים.