אידל נ' טויטו

פסק דין

הנתבע הנו בעלים של משתלה. התובע רכש לטענתו, במשתלה, עץ תמר ולטענתו הדגיש שמבקש הוא עץ ממין נקבה ונאמר לו שאכן כך הוא העץ שרכש.

התובע מוסיף וטוען כי לאחר שנתיים של טיפול בעץ, התברר כי מדובר בזכר. הנפקות היא לטענתו, שעץ זה לא יניב פירות. על כן, טוען הוא שעקר את העץ. התביעה היא להחזר עלות העץ (500 ש"ח) וסך נוסף של 500 ש"ח עבור הצורך בעקירתו.

הנתבע טוען כי לא הובטח לתובע מעולם שמדובר בנקבה, שכן הדבר אינו ניתן לבירור כלל, שכן נמכרו לתובע זרעים ולא עץ. עוד טוען הוא שלו היה נמסר לו אודות כוונת התובע לעקור העץ, היה מוכן לקבלו ולתת אחר תמורתו.

התובע משיב וטוען כי פנה למשתלה, אך העובדת העליבה אותו ולא נתנה פתרון לטענותיו.

לאחר ששמעתי את הצדדים, סברתי כי עלה בידי התובע להוכיח את תביעתו. ראשית אציין כי נראה שתשובות הנתבע, לא היו תואמות את המקרה הרלוונטי. התובע טוען שרכש את העץ בשנת 2010 ואילו הנתבע טען בכתב הגנתו שמדובר בעסקה משנת 2006 ; מטעם זה, אני מעדיף את גרסת התובע לפיה מדובר היה בעץ צעיר ולא בזרעים, שכן נראה שגרסת הנתבע אינה קשורה לתיק זה. עוד רואה אני לקבל את עדות התובע, אשר הייתה אמינה עלי, לפיה הדגיש שמבקש הוא עץ מין נקבה.

לאור כך, קיימת אי התאמה בין המוצר שנרכש לזה שהתקבל. יחד עם זאת אינני מוצא לפסוק לתובע פיצוי בגין הצורך לעקור את העץ. לא התרשמתי מצורך אמיתי לעקור את העץ הבוגר, כמו גם שלא הוצג מכתב כלשהו, בו מודיע התובע לנתבע על כוונה לעשות כן ונותן בידיו אפשרות לקבל העץ, וכיוצב' אפשרויות להקטנת הנזק. אינני מתעלם מהטענה שהתובע הגיע למשתלה ולא נענה בחיוב לדרישותיו, אולם נכון היה לשלוח מכתב טרם ביצוע פעולה כגון עקירת עץ.

על כן אני מקבל את התביעה בחלקה ומחייב את הנתבע לשלם לתובע סך של 500 ₪. עוד ישלם הנתבע לתובע הוצאות בסך 200 ₪.

כל הסכומים ישולמו בתוך 30 יום שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית עד לתשלום המלא בפועל.

זכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה בתוך 15 יום.

המזכירות- יש להמציא לצדדים את פסק הדין בדואר רשום +אישור מסירה.

ניתן היום, ו' אדר תשע"ד, 06 פברואר 2014, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: