איגור פרידמן נ' פלבם מפעלי מתחת

פסק דין

התביעה

איגור פרידמן (להלן: "התובע"), בעל תארים מתקדמים בתחום הפיסיקה והנדסה אלקטרונית, תובע את הנתבעת, 'פלבם מפעלי מתכת' (להלן: "הנתבעת") בגין אי קבלת שכרו בסך 13,585 ₪ שמגיע לו, לטענתו, מן האחרונה תמורת ביצוע בדיקות מיקרוביולוגיים הבוחנות היתכנות שיפור רמת החיטוי של ירקות במוצר שפיתחה הנתבעת, וזאת מכוח הסכם שנכרת בין הצדדים ביום 12.06.06.

תמצית טענות התובע

לגרסת התובע, בינו לבין הנתבעת נכרת ביום 12.06.06 הסכם בכתב לביצוע בדיקה של מתקן לחיטוי ירקות, שפיתחה הנתבעת (מצורף לכתב התביעה). לשיטתו, כוונת הצדדים הייתה כי התובע יבצע בדיקה שאמורה לבחון באם קיימת אפשרות לפיתוח ושיפור המתקן (להלן: "בדיקת היתכנות"). עוד הוסכם, כי במידה ותתקבלנה תוצאות שליליות מן הבדיקה, ייפגשו הצדדים בשנית על מנת להחליט באם לפעול במשותף לפיתוח המיזם, והכול לאחר ניתוח תוצאותיה של בדיקת ההיתכנות.

עוד טוען התובע, כי לאחר החתימה על זיכרון הדברים שהשתכלל לכדי הסכם מחייב, הוא הגיש לנתבעת תכנית עבודה, ונוהלו בינו לבין האחרונה, באמצעות שני נציגים מטעמה, פגישות והתכתבויות באמצעות המייל, שבסופם נתקבל אישורה של הנתבעת לתכנית העבודה שהוצעה בהתאם להסכם שנכרת בין הצדדים (לאחר שבוצעו על ידי הנתבעת שינויים). התובע ביצע את הבדיקות הנדרשות בהתאם למוסכם, והגיע למסקנה כי אין ביכולתו של המוצר שפיתחה הנתבעת להביא לתוצאות הרצויות- קרי: חיטוי הירקות, וכי לצורך השגת מטרה זו נדרש לבצע במוצר שינויים.

לשיטתו, העבודות הסתיימו בחודש אוקטובר 2006, כאשר לפי התוצאות אליהן הגיע, כאמור, המתקן שפותח ע"י הנתבעת אינו מסוגל לבצע את החיטוי הנדרש וכי יש לבצע בו שינויים. אף בבדיקה שבוצעה בחודש נובמבר 2006 לא ניתן היה לשנות מן המסקנה, לפיה מדובר במסוגלות חיטוי נמוכה שאין בה כדי לאפשר המשך שיתוף פעולה לביצוע המיזם.

מהשלב זה ואילך, מנסה התובע לקבל את שכר עמלו מן הנתבעת ולא נענה על ידה באמתלות שונות. בסופו של יום, הציעה לו הנתבעת תשלום חלקי ע"ס כ- 4,500 ₪ המותנה בהמשך עבודתו של התובע, עבודה שתכלול "פיתוח הנדסי לצורך שיפור המתקן בפועל". התובע סירב להצעה משסבר, כי ההסכם קובע מפורשות שאין הוא מתחייב לספק לנתבעת תוצאות חיוביות, וכאשר ברור הוא מלשון ההסכם ומהתנהלות הצדדים לפני ואחרי כריתת ההסכם, כי מדובר בהתחייבות לביצוע בדיקות וכי רק לפי התוצאות שתתקבלנה מבדיקת ההיתכנות, כאמור, ישקלו הצדדים אפשרות המשך שיתוף הפעולה ביניהם במטרה להמשיך בפיתוח המוצר.

התובע פירט בכתב תביעתו וכן במהלך הדיון את כל הפעולות שהוא נקט, הציג אסופת התכתבויות גם באמצעות הדואר האלקטרוני המתארות ומתעדות את ההסכמות אליהן הגיעו הצדדים, לרבות תכניות עבודה שהגיש ותוצאות הבדיקות שהשיג, וכן את דרישותיו לקבלת שכרו תמורת העבודה שביצע עבור הנתבעת, כפי שנקבע בהסכם ביניהם.

לעניין התמורה, טוען התובע כי עפ"י ההסכם הוא זכאי לשכר לקבל מן הנתבעת עבור בדיקת המתקן לחיטוי הירקות בהתאם לתכנית העבודה, בסך של 9,000 ₪. בנוסף, הוא זכאי להחזר נסיעות מחושב לפי מפתח 1.5 ₪ לק"מ עד 170 ק"מ בנסיעה אחת מנתניה למפעל הנתבעת בקיבוץ 'עין חרוד'. לטענתו, הוא זכאי להחזר נסיעות ע"ס 1,275 ₪, בהסתמך על דו"ח נסיעות שפירט לפי דרישתה של הנתבעת, ואשר שוגר אליה ביום 04.06.07 (מצורף לכתב התביעה). לפי דו"ח זה, מדובר ב-7 נסיעות, כאשר התובע מציין כי אין הוא דורש החזר עבור מלוא הנסיעות שביצע בפועל, ומסתפק בהחזר עבור 5 נסיעות בלבד, כאשר הוא מוותר על ההחזר בגין שתי הנסיעות הראשונות שנועדו לדיון על האפשרות של שיתוף פעולה, תנאי העבודה וקביעת דרכי הפיתוח.

מנגד, טענה הנתבעת בכתב ההגנה, כי הצדדים הגיעו להסכם, לפיו התחייב בפניה התובע, שהציג את עצמו כמומחה בתחום האולטרא סאונד, לפתח ולשפר משמעותית את ביצועי המוצר, הבטחה שמצאה את ביטויה בהתכתבות שהוחלפה בין הצדדים ביום 25.05.06. הנתבעת טוענת, כי אמנם הציע לה התובע שיתוף פעולה מקיף שיכלול מוצרים נוספים שהיא מפתחת, אך היא העדיפה כי בשלב הראשון יבצע התובע את יצור ושיפור ביצועי המוצר שבדנן.

לטענתה, הסיכום שהגיעה אליו עם התובע כלל את הפעולות והשלבים הבאים: (א) ביצוע בדיקות מתאימות במוצר ע"י התובע. (ב) ינחה וימליץ בפני הנתבעת מהם השיפורים הנדרשים ליישומו. (ג) יעקוב אחר ביצוע השיפורים במוצר. (ד) יהיה שותף לניסויים שייערכו לאחר מכן. (ה) יוביל את שדרוג המוצר בהתאם לתוצאות הניסויים כאשר המטרה הסופית לטענת הנתבעת היא מוצר שמיש ופרקטי.

הנתבעת טוענת, כי התובע השקיע בעבודה זמן מועט מן המוסכם שהסתכם בשלושה ימי עבודה בלבד, במהלכם לא הגיע למסקנות או המלצות בדבר אופן פיתוח ושיפור ביצועי המוצר.

הנתבעת אף חולקת על כמות הנסיעות לה עותר התובע וטוענת, כי מדובר בשלושה ימי עבודה (כולל נסיעות) בלבד. בנוסף, השמיעה הנתבעת בכתב, הגנתה, טענות אודות רמת מומחיותו ומקצועיותו של התובע. עם זאת היא הודתה, באתה נשימה, כי היא הציעה לו פיצוי הנמוך מהסך של 4,500 ₪, וזאת לטענתה היא עשתה לפנים משורת הדין.

דיון ומסקנות

לאחר שעיינתי בכתב הטענות על צרופותיהם, שמעתי את עדויות הצדדים בפניי והתרשמתי מהם באופן בלתי אמצעי, ולאחר שבחנתי את הראיות שהוגשו לתיק, באתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל, בחלקה, ולהלן אבאר טעמים לכך:

במהלך הדיון שנערך בפניי העיד התובע בעצמו. מטעם הנתבעת - העיד מר משה הד (להלן: "הדר") אשר בזמן הרלוונטי לתביעה זו היה שותף למשא ומתן עם התובע, וכיום הוא אינו מועסק עוד בשירותיה של הנתבעת (עמ' 2 ש' 29-31).

ייאמר כבר כאן, כי בניגוד לתובע, אשר צירף לכתב תביעתו ובמהלך הדיון בפניי, אסופה של מסמכים וראיות בכתב שסומנו על ידי כמוצגים ת/1 -ת/4, לתמיכה בתביעתו, נמנעה הנתבעת מלהביא בפניי ולו בדל ראיה לביסוס גרסתה, וכל טענותיה נטענו בעל פה. מכאן לגופה של מחלוקת.

נקודת המוצא לדיוננו, היא ההלכה שנפסקה בע"א 474/80 שמואל גרובר נ' תל-יוסף, פ"ד לה (4), 45 שם נקבע, כי "בנוהג שבעולם שאין דרכו של אדם להשכיר את שירותיו הטובים ולהעניק מעבודתו המקצועית שלא על-מנת לקבל פרס עבור פועלו. הלכה היא שבגין עבודתו הוא זכאי לשכר. היה השכר מוסכם, ייקבע שיעורו על פי ההסכם. לא הוסכם על שיעורו של השכר, יוענק לו שכר ראוי".

בענייננו, חלוקים הצדדים ביניהם בשאלת טיב ומהות החיוב שהתובע נטל על עצמו כצד להסכם, האם ההסכם שבין הצדדים מיום 12.06.06 מהווה 'חיוב תוצאה', לפיו מתחייב התובע לבצע 'בדיקת היתכנות' וכן יפעל לשם שדרוג המוצר כך שבאמצעותו ניתן לבצע חיטוי לירקות, כגרסת הנתבעת, או חיוב מסוג אחר, לפיו תבוצע בדיקת היתכנות ורק לפי תוצאותיה יבחנו הצדדים את המשך שיתוף הפעולה ביניהם לשדרוג המוצר, כגרסת התובע.