איגוד ערים לכבאות איזור באר-שבע נ' רווח

החלטה

בפני התנגדותו של המבקש לבקשה לביצוע תובענה על סכום קצוב, שהגיש כנגדו המשיב, ללשכת ההוצאה לפועל בבאר-שבע, בתיק שמספרו 1407618106.

בכתב התביעה נטען כי המבקש קיבל מאת המשיב שירותים של כיבוי אש, הצלה ומניעת שריפות והמבקש לא שילם עליהם עד למועד הגשת התביעה. סכום התביעה נקבע על הסך של 1036.62 ₪.

המבקש טען בתצהיר ההתנגדות כי המשיב מעולם לא הגיע לביתו, או למקום בבעלותו, כדי לכבות שריפה, וכי הזעיק את המשיב לכבות שריפה שפרצה בעץ בשטח ציבורי, ולא בביתו, וכי בסופו של דבר אף כיבה את השריפה בכוחות עצמו.

דא עקא כי בחקירתו הנגדית, וממסמכים שערך המבקש עצמו, התברר כי הגנתו היא הגנת בדים, והיא "התמוטטה" במהלך הדיון.

התברר כי המבקש עצמו, באמצעות אשתו, כתב לב"כ המשיב (בבחינת הודאת בעל דין), שהעץ אשר עלה באש היה סמוך לחצרו, ואף "התחיל לעלות באש את המחסן שבתוך החצר".

המבקש אף הגדיל וביקש, באותו מכתב, פיצוי בגין הנזק שנגרם לו במחסן ובציוד שבחצרו.

כאשר התבקש המבקש, במסגרת חקירתו הנגדית, להסביר סתירות עובדתיות מהותיות אלה, טען בתחילה כי אם הדברים נרשמו על ידי אשתו, הרי שהיא יודעת מה שהיא כותבת, כלשונו, ולאחר מכן, טען כי ייתכן שטעתה.

מכל מקום, עולה בבירור מחקירתו של המבקש ומהודאתו בכתב, במכתבו לב"כ המשיבה, כי השריפה אכן סיכנה את רכושו של המבקש.

על פי סע' 1 לתקנות שירותי הכבאות (תשלומים בעד שירותים), התשלה-1975, "מקבל שירות" הוא "בעל או מחזיק בנכס שבו או להגנתו נעשתה פעולת הכיבוי או שלהצלת נפשו או נפש בן משפחתו ניתן השירות".

המבקש הודה, אם כך, בחקירתו ובמכתבו, כי לשם הגנתו נעשתה פעולה של הגעת צוות הכיבוי למקום, ואף נעשתה על ידם בדיקה של עמודי המתח הגבוה המצויים בסביבת מקום מגוריו של המבקש, ודי בכך כדי למוטט את הגנתו, ולחייבו בגין השירות (בכפוף לחלקים שנמחקו מכתב התביעה, כאמור בהודעת ב"כ המשיב בפרוטוקול הדיון מיום 14/2/2012).

לאור כל האמור לעיל, ובכפוף למחיקת החלקים הרלוונטים מכתב התביעה, אני מורה על דחיית ההתנגדות.

המבקש ישלם למשיב את הוצאות הדיון בבקשה ושכ"ט עו"ד בסך 750 ₪.

ההליכים בתיק ההוצאה לפועל ישופעלו.

ניתנה היום, ט"ו אדר תשע"ב, 09 מרץ 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: