איגבוקה נ' משרד הפנים

פסק דין

בפניי עתירה מנהלית.

1. העותר הוא אזרח ניגריה. הוא בן 48. הוא נכנס לישראל כחוק באשרת תייר (19.12.10). בקשתו לקבלת מקלט נדחתה (נספח ד' לעתירה, 8.11.11). בקשה לעיון מחדש נדחתה (נספח ה' לעתירה, 8.8.12). מכאן העתירה שבפניי.

2. דין העתירה להידחות. אפרט עתה את השיקולים ביסוד מסקנה זו.

3. טענתו העיקרית של העותר היא, כי יש להכיר בו כפליט על פי אמנת הפליטים 1951 (להלן – האמנה). נקודת המוצא לדיון מצויה בהגדרת המונח "פליט" באמנה. על פי הגדרה זו, נדרש כי הטוען למעמד זה "... נמצא מחוץ לארץ אזרחותו ... ובגלל פחד מבוסס להיות נרדף מטעמי גזע, דת, אזרחות, השתייכות לקיבוץ חברתי מסוים או להשקפה מדינית מסוימת ואיננו יכול להיזקק להגנתה של אותה ארץ או אינו רוצה בכך בגלל הפחד האמור".

4. העותר טוען, כי נפל קרבן למעשי אלימות, חטיפה ואיומים. המעשים האמורים בוצעו, על פי הטענה, על ידי כנופיה או קבוצה של חוטפים, על רקע השתייכותו למפלגת ה- PDP. יוער, כי במועדים הרלוונטיים מפלגת השלטון במדינת אביה, בה התגורר העותר, הייתה מפלגת ה – ABGA. לטענתו, על רקע זה קיים חשש ממשי כי אם יוחזר לארצו, תישקף סכנה ממשית לחייו ולשלומו.

5. התשתית העובדתית לטענותיו של העותר מצויה, כל כולה, באמרותיו. ברם, בחינת אמרותיו השונות של העותר מלמדת, כי לא ניתן לסמוך עליהן, וליתן להן את המשקל הנדרש על מנת לקבוע כי עמד בנטל להוכיח פחד מבוסס מרדיפה, במובנו של מונח זה באמנה. יוצא, כי אמרותיו של העותר אינן מניחות את הבסיס המוחשי והיציב, הנדרש להרמת הנטל הרובץ עליו (לאמת מידה ראייתית זו, ראו עת"מ (מחוזי ירושלים) 31600-03-11 אוקפור נ' משרד הפנים (19.9.11)). אסביר מדוע.

6. ראשית, בראיון הבסיסי שנערך לעותר (נספח א' לעתירה, 9.2.11), שלל העותר כי הבעיה שלו היא פוליטיקה. העותר אף היסס כשנשאל בהמשך מהי הבעיה שלו ולא השיב על השאלה האמורה (עמודים 5 – 6).

7. שנית, העותר נקלע לקשיים מהותיים בכל הנוגע לטענה כי נחטף, על רקע השתייכותו הפוליטית. בראיון המקיף נשאל העותר מדוע נחטף. הוא השיב "אינני יודע... הם אמרו לי שאני חייב להצטרף למפלגת ה- ABGA" (נספח ב' לעתירה, עמוד 11). ברם, בהמשך טען כי הקבוצה שחטפה אותו חטפה אנשים רבים נוספים, וכי היא עושה זאת "כעסק" עבור כופר (עמוד 12; ראו גם בעמוד 21). על פי תיאור זה, סיבת החטיפה אינה קשורה להשתייכות פוליטית, ומדובר בעניין פלילי גרידא. ברוח זו טען העותר כי החוטפים הגיעו לביתו באקראי (ראיון מקיף, עמוד 20). הוא הוסיף וטען, כי מדובר במי שעוסקים בחטיפות ובמעשי אונס על דרך העיסוק (בעמוד 21). על פי טענות אלה, אפילו ניתן היה לסמוך עליהן, עניינו של העותר אינו חורג מגדרם של מעשים פליליים מן הסוג המוכר במקומות לא מעטים ברחבי העולם. קשה לגלות בו רדיפה מן הסוג בו עוסקת האמנה.

8. שלישית, טענותיו של העותר לעניין קורותיו בחטיפה הנטענת עברו התפתחות משמעותית. בראיון הבסיסי טען, כי נחטף על ידי קבוצה של צעירים, אשר איימו עליו בשל השתייכותו למפלגת ה – PDP. לא עלתה כל טענה לאלימות שהופעלה כלפיו מעבר לכך. גם לא עלתה כל טענה בדבר דרישה לעבור למפלגת ה – ABGA (ראו ראיון בסיסי, עמוד 8).

9. לעומת זאת, בראיון המקיף טען לראשונה (בעמוד 11) כי הוכה, על סף המוות ("…to the point of death"). הוא אף טען כי אושפז למשך 5 ימים בבית חולים לאחר ששוחרר על ידי החוטפים (עמוד 12). הוא טען לראשונה כי נדרש על ידי החוטפים לעבור למפלגת ה – AGBA. הפרטים האמורים, אשר לא נמסרו בראיון הבסיסי, הם בעלי חשיבות רבה ביותר, לשיטת העותר. אי מסירתם בהזדמנות הראשונה מעלה תהייה של ממש. היא מקשה עד מאד לסמוך על גרסת העותר. לא למותר לציין, כי בראיון הראשון ניתנה לעותר הזדמנות מלאה למסור את מלוא הפרטים האמורים. חרף זאת, הוא לא מסר את הפרטים שהוסיף בראיון השני.

10. לא למותר להוסיף בהקשר זה, כי בראיון המקיף טען העותר (עמוד 22), כי היותו חבר במפלגת PDP לא היה נתון רלוונטי בכל הנוגע לחטיפתו. קשה עד מאד ליישב את הדברים עם דבריו בראיון הבסיסי, לפיהם אוים בשל השתייכותו למפלגת ה – PDP.

11. במאמר מוסגר יוער, בהקשר זה, כי גם תחת ההנחה כי בוצעו כלפי העותר מעשים על ידי כנופיה כלשהי, אין בכך כדי להביא את עניינו בתוך גדריה של האמנה. על מנת שמעשי רדיפה ייכנסו לגדר האמנה, עליהם ליפול לגדר אחת מן העילות המפורטות בה. ביצועם על ידי כנופיה זו או אחרת אינו יכול לגרוע מדרישה יסודית זו. משלא הונחה תשתית, ולו לכאורית, לקיומן של אחת מעילות הרדיפה המפורטות באמנה, אין בעניין זה כדי להועיל לעותר.

12. רביעית, בגרסותיו של העותר נתגלו קשיים בכל הנוגע לעצם חברותו במפלגת ה- PDP. אכן, העותר טען באופן עקבי כי הינו חבר ב-PDP. עם זאת, הוא לא הציג כרטיס חבר. מהראיון הבסיסי, נספח א' לעתירה, עולה כי העותר לא ידע לנקוב בשמם של בכירים במפלגה האמורה. הוא לא ידע לנקוב בשמו של יו"ר ה- PDP. הוא לא ידע לנקוב בשמו של דובר המפלגה. הוא לא ידע לנקוב בשמו של אוצר המפלגה וסגן הנשיא בה (ראיון בסיסי, עמוד 6). הוא טען כי המפלגה נוסדה בשנת 1996 (בפועל היא נוסדה בשנת 1998). הוא גם לא ידע לומר מדוע הצטרף למפלגה (ראיון מקיף, עמוד 20). המדובר בפרטים בסיסיים. אי ידיעתם מעלה סימן שאלה של ממש. הדברים אמורים ביתר שאת נוכח התפקיד שמילא, לטענתו, כמנהיג קבוצת הצעירים של PDP בעירו אבה (פסקה 8 לעתירה).

13. לא נעלם מעיניי, כי העותר ידע למסור פרטים מסוימים באמרותיו. כך, ידע לנקוב בשמו של נשיא ניגריה (ראיון בסיסי, עמוד 6). הוא ידע לנקוב בשמותיהם של Audu Ogbeh (ראיון בסיסי, עמוד 6) ו- Ta Oriji כדמויות מפתח ב- PDP (ראיון בסיסי, עמוד 8). הוא ידע לציין את שמו של מייסד מפלגת ה- PDP (נספח ח' לעתירה; נספח ה', חוות הדעת בבקשה לעיון מחדש, עמוד 10). הוא גם ידע לתאר את המעברים בין מפלגות בפוליטיקה הפנימית של מדינת אביה (ראיון מקיף, עמודים 17-19). אולם, המדובר בפרטים כלליים. אין בפרטים האמורים לכשעצמם כדי ללמד על שייכותו של העותר למפלגה.

14. חמישית, נתגלו בגרסתו של העותר קשיים גם לעניין תפקידו הנטען במפלגה. בעתירה ובראיון הבסיסי טען העותר כי מילא תפקיד של מנהיג קבוצת הצעירים של המפלגה בעירו (אבה). לעומת זאת בראיון המקיף טען כי תפקידו היה "לנקות את הרצפה... לפני שהמנהיגים מגיעים" (עמוד 20). קשה ליישב בין הדברים.

15. שישית, בגרסתו של העותר התגלו קשיים גם בכל הנוגע לתיאור משפחתו ומקום מגוריה. כך, בראיון הבסיסי, נספח א' לעתירה, טען העותר כי הוא התגורר בעיר אבה שבמדינת אביה עם דודו, ולאחר מכן לבד. לעומת זאת, בראיון המקיף טען העותר כי כל משפחתו מתגוררת בכפר אשאגו, למעט אחותו שנישאה ומתגוררת במקום אחר (עמוד 9). הוא הוסיף וטען במקום אחר כי הוא התגורר באביה יחד עם אחיו הצעיר ומשרת )עמוד 16). אין בפניי הסבר סביר לאי התאמות אלה.

16. לא למותר להוסיף, כי בכל הנוגע למשפחתו נקלע העותר לסתירה נוספת. בראיון הבסיסי טען כי שני הוריו גרים בכפר והם מרגישים טוב (עמוד 4). גם בראיון המקיף טען בתחילה כי מצב הוריו שפיר (עמוד 9). ברם, בהמשך הראיון המקיף טען העותר כי בחודש ינואר 2011 חטפו את אביו ודרשו בגין חטיפתו כופר. הוא טען כי אביו הוכה למוות על ידי חוטפיו (ראיון מקיף, 17.5.11, עמוד 21). כשנתבקש להסביר מדוע לא מסר את הדברים בראיון הבסיסי, טען כי כן מסר אותם (בעמוד 22). ברם, לטענה אין זכר בראיון הבסיסי. קשה להסביר את הדבר, בהתחשב בכך שבראיון המקיף טען העותר כי נודע לו על האירוע עוד בינואר 2011, היינו לפניי קיומו של הראיון הבסיסי. הדברים אמורים גם נוכח גרסתו של העותר הקושרת בין מותו של אביו ובין השתייכותו של העותר עצמו למפלגת ה-PDP.

17. שביעית, בראיון המקיף טען העותר לראשונה כי ביום 15.12.10 התקשרו חוטפיו לאיים עליו בעת ששהה בבית חברו בלאגוס (עמודים 15-16). לטענה זו אין זכר בראיון הבסיסי. המדובר, לשיטת העותר, בנתון מהותי ובעל חשיבות. לא ברור, אם מדובר בנתון נכון, מדוע לא נמסר כבר בהזדמנות הראשונה.

18. בתוך כך נתגלעה בגרסת העותר סתירה בשאלת משך שהייתו בעיר הבירה לאגוס. בראיון הבסיסי טען העותר כי התגורר בעיר משך חודשיים (עמוד 6). לעומת זאת, בראיון המקיף טען העותר כי עבר להתגורר בעיר לאגוס אצל חבר למשך כשבועיים וחצי (עמוד 21). מדובר גם כאן בפער מהותי, אשר אין לו הסבר סביר ומניח את הדעת.