איברהים נ' מנסור

החלטה

בשל אי התייצבותו של המבקש לדיון בהתנגדות לביצוע שטר, ניתנה ביום 26.1.14 החלטה לפיה ימחק תצהירו של המבקש, ההתנגדות נדחית וכן המבקש חיוב בהוצאות המשיב בסך 1,000 ₪.

המבקש הגיש בקשה לביטול החלטה זו ועיכוב הליכי הוצל"פ ששופעלו. לטענת המבקש ב"כ לא קיבל כל הודעה על הדיון שנקבע ליום 26.1.14 והיה ידוע לו על דיון שנקבע ליום 13.4.14 בפני כב' הרשם הבכיר לרנר בלבד. כמו כן, ישנם מספר עורכי דין בעלי אותו שם פרטי בישוב של ב"כ המבקש וישנם מקרים בהם אחד מקבל דואר של השני. זאת ועוד, ב"כ המבקש עובד יחיד במשרדו ובאותה עת היה בבימ"ש בכפ"ס וניתן היה ליצור עמו קשר טלפוני.

המשיבה טוענת כי בוצעה מסירה כדין לב"כ המבקש ואין ממש בהתנגדות.

ברע"א 1957/12 זהרה חלה נ' יוסף כהן (פורסם בנבו) קבע בימ"ש:

"כפי שציין בימ"ש קמא, קיימים שני שיקולים מנחים בבחינת בקשה לביטול פסק-דין שניתן בהעדר התייצבות: הראשון, עניינו בסיבת אי ההתייצבות, האם מדובר במי "שהתעלם מדעת מההליך השיפוטי?", או שמא עסקינן במי שלא התייצב מפאת צירוף נסיבות אומלל, בהיסח הדעת או מרשלנות במקרים אלה, בניגוד למקרה הראשון, תגבר נטיית ביהמ"ש לבטל את פסק הדין. השיקול השני, שעל-פי רוב נודעת לו חשיבות גדולה יותר, עוסק בסיכויי ההגנה (או התביעה, אם מדובר בתובע) של מבקש הביטול. על מבקש ביטול פסק הדין להראות, ברמה הלכאורית, שיש לו אינטרס בביטולו ושטיעוניו אינם עולים בגדר הגנת בדים, שכן אין תועלת בביטול פסק-דין אם אין כל סיכוי שתוצאתו תשתנה לאחר בירור ההליך. לצד שיקולים מנחים אלה, קיים שיקול נוסף, מעין שיקול על, והוא זכות הגישה לערכאות. זכות זו אינה מוחלטת ויש לאזנה, בין היתר, אל מול האינטרס הציבורי-מערכתי בניהול תכליתי ויעיל של מערכת המשפט.

אין לכחד כי למתן פסק דין בהעדר התייצבות עלולות להיות השלכות משמעותיות על בעל הדין שפסק הדין ניתן נגדו; זאת בלא שהתובענה בה ניתן פסק הדין התבררה במלואה ומבלי שלבעל הדין ניתנה ההזדמנות להוכיח טענותיו. משכך, ראוי שהשימוש בסנקציה זו ישמר למקרים קיצוניים בהם בעל דין הראה זלזול בוטה והתעלם מדעת מן ההליך, או במקרים בהם לא עלה בידו להצביע על סיכוי הגנה כלשהם. יהיו מקרים בהם סנקציה זו, של אי ביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד ומניעת גישה לערכאות, לא תהיה מידתית בהתייחס לכלל נסיבות המקרה, ולאיזון שבין סיבת אי ההתייצבות לבין סיכויי ההגנה. לעיתים יש גם לשקול במסגרת "משוואה" זו את האינטרסים המונחים על הכף. יצוין, כי הדברים יפים במיוחד למצבים בהם אי ההתייצבות היא של נתבע (או משיב בהמרצת הפתיחה), שאז מחיקת הגנתו נועלת בפניו את שערי ביהמ"ש באופן מוחלט. כשמדובר באי התייצבות תובע, יש בידי ביהמ"ש סנקציה פחות קיצונית, של מחיקת תובענתו, באופן שלא תיחסם דרכו לשוב ולהגישה. סנקציה אפשרית נוספת – פחותה בחומרתה – היא השתת הוצאות."

ביום 1.3.14 נשלחה הזמנה לב"כ המבקש לפיה הדיון שנקבע ליום 13.4.14 מבוטל ובמקום נקבע הדיון ליום 26.1.14. ההזמנה נשלחה בדואר רשום ועל אישור המסירה שמעודכן בתיק נרשם שבוצעה מסירה ל"חלימה". אין בבקשתו של המבקש כל התייחסות לחתימה על אישור המסירה.

המבקש הגיש התנגדות בתיק ואיני רואה בהתנהלותו שהביאה לאי התייצבותו לדיון כמי שמתעלם מדעת מההליך השיפוטי. כמו כן, מעיון בהתנגדות סבורני שיש לקיים דיון בסוגיות שהועלו במסגרתה.

בנסיבות אלו ולאור "שיקול העל" של זכות הגישה לערכאות, הנני מורה בזאת על ביטול החלטה מיום 26.1.14, חרף התנגדותו של המשיב, בכפוף לתשלום הסך של 1,250 ש"ח, ללא קשר לתוצאות ההליך. הסכום יופקד בקופת בית המשפט תוך 30 יום מהיום. במידה והסכום יופקד, ההחלטה תבוטל, המזכירות תקבע מועד דיון חדש בפני מותב אחר בהתאם לסידור העבודה ותזמן את הצדדים והמזכירות תעביר את הסכום שהופקד למשיב/תובע.

בשלב זה הליכי ההוצל"פ יוותרו מעוכבים לפרק זמן של 30 יום מהיום.

במידה והסכום לא יופקד במועד הנקוב לעיל, ההחלטה מיום 26.1.14 תיוותר בעינה והליכי ההוצל"פ ישופעלו אחר 30 יום מהיום.

המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, א' אדר ב' א' אדר ב תשע"ד, 03 מרץ 2014, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: