איברהים ואח' נ' סיידה ואח'

פסק דין

בפניי תובענה כספית לתשלום סך של 26,500 ₪.

העובדות וטענות הצדדים:

ביום 10.9.07 רכש התובע ממגרש הנתבע רכב מסוג וולוו שנת ייצור 1996 בסכום של 29,500 ₪ (להלן:"הרכב").

התובע טוען כי, בטרם הקנייה הרכב נבדק בידי מכונאי רכב בשם עומר מטורעאן אשר הגיע למגרש הנתבע ביום הקניה ע"פ הזמנת הנתבע, ומסר לתובע כי הרכב, לרבות המנוע, תקין ובהסתמך על דבריו התובע החליט לרכוש את הרכב.

התובע טוען כי לאחר פנייתו למוסך עבד דיאב בטמרה וגם לידידו המכונאי מר בדארנה רפעאאת גילה כי מנוע הרכב זויף. בעקבות זאת התובע לא יכל להוציא רישיון לרכב וכל שהוצא לו זה אישורים זמניים לתנועת הרכב עד לתיקונו (נספחי ד' לכתב התביעה), התובע החליף את המנוע בעלות של 11,500 ₪ (נספח ה' לכתב התביעה).

התובע טוען כי, פנה לנתבע מספר פעמים על מנת להחליף את הרכב או לחילופין שהנתבע ישתתף בעלות של החלפת המנוע, אולם ולמרות הבטחות מהנתבע לא נעשה דבר ומכאן תביעתו זו לפיצויים עבור החלפת מנוע הרכב והוצאות אחרות.

הנתבע טען כי לא ידע מאומה על עובדת זיוף הרכב ו/או ליקויים אחרים כלשהם לפני מכירת הרכב לתובע וכי הוא רכש את הרכב מעוידאת סאוסאן מכפר טובה (להלן: "סאוסאן") וכי לבטח סאוסן ידעה על עובדת הזיוף והיא זו האחראית כלפי התובע בכל נזק, אם נגרם. הנתבע הגיש הודעת צד ג' נגד סאוסאן בעניין זה.

הנתבע טען כי אופן בדיקת הרכב בטרם הקנייה נעשה ע"פ בחירתו החופשית של התובע ואין לנתבע כל יד בדבר. כמו כן טוען הנתבע כי מיום רכישת הרכב ועד פניה הראשונה למוסך עבד דיאב עבה תקופה ארוכה בה הרכב היה בשימוש הבלעדי של התובע ויכול והזיוף הנטען בוצע בתקופה זו שאין לנתבע כל שליטה ו/או אחריות עליה.

לאחר עובדת גילוי זיוף המנוע , לטענת התובע , פנה יחד עם בדארנה ערפאת (להלן:"בדארנה") אל הנתבע.

התובע טוען כי הנתבע הציע תחילה תשלום של 10,000 ₪ בגין החלפת מנוע, ולאחר מכן סכום של 6,000 ₪ שזהו לדעתו מחיר החלפת המנוע, אך לאחר מכן חזר בו מההסכמה והציע לשלם סך של 1,500 ₪ ואילו היתרה תידרש "מסאוסאן עוידאת" , אולם גם סכום זה לא שולם לתובע. (ראה סעיף 14 ו- 15 לתצהיר התובע ת/3 ו- סעיף 7 ו- 8 לת/1 לתצהיר ערפאת בדארנה).

הנתבע טוען כי לאחר פניית התובע ובדארנה ולאחר שהבין מהות העניין ורק לשם הקלה על התובע ומחווה של רצון טוב סוכם פיצוי של 4,500 ₪ מתוכם הוא ישלם לתובע 1500 ₪ והיתרה תשולם על ידי צד ג, הסכום שולם אך אין לו תיעוד על כך (סעיפים 10 ו- 11 לנ/1).

צד ג' הגיש מטעמו תצהיר של עוידאת חסאן (להלן:"חסאן") ובו הצהיר כי הרכב היה בבעלותו בפועל והוא עבר בדיקת רישוי ביום 22.7.07 ( נספח א' לתצהיר).

ביום 28.7.07 ביצע עיסקת חליפין בה מסר את הרכב לאדם בשם עומר סמיר (זכרון דברים צורף לתצהיר וסומן ב') ובו ביום הרכב נמסר לאדם אשר התברר כי הפקיד את הרכב במגרש הנתבע ורק ביום 10.9.07 הועברה הבעלות ברכב.

ההשתלשלות מוכיחה כי אין לו יד בזיוף שהתגלה ברכב ובנוסף הזיוף עצמו התגלה לאחר שהרכב היה בשימוש התובע משך 14 חודשים וסביר כי הזיוף התרחש בתקופה זו ולא בתקופה בה הוא החזיק ברכב ועל כן יש לדחות את הודעת צד ג'.

דיון והכרעה:

בין זיוף לאי התאמה;

התובע קיבל חזקה ברכב ביום 10/9/07 והעביר בעלות ברכב עוד באותו יום. בל נשכח כי במועד זה הרכב היה כשיר לנסיעה ולא נזקק למבחן הרישוי השנתי אלא בתום תקופת רישיון הרכב; בדארנה העיד כי הזיוף התגלה לאחר שהתובע פנה למשרד הרישוי לבדיקת רישוי שנתית וזאת אחרי כמה חודשים מיום הרכישה. (עמ' 5 לעדותו).

התובע העיד (עמ' 7) כי הוא גילה את עובדת הזיוף כאשר הוא פנה לתיקון נזילת שמן במוסך עבד בטמרה וזה מסר לו כי המנוע מזויף אך לא נתן לו מסמך המאשר זאת, והוא פנה לבדארנה רפעאת וזה גם אמר לו כי מדובר במנוע מזויף.

נספח א' לתצהיר חסאן מעיד כי רישוי הרכב בוצע ב- 22.7.07 ומכיוון שהתוקף הינו לשנה הרי סביר כי הטסת היה עד 21.7.08. ואם התובע גילה את עובדת הזיוף לקראת ביצוע מבחן הרישוי השנתי המשמעות היא שזה היה לקראת יולי 2008 כעשרה חודשים אחרי הרכישה!.