איבגי נ' קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דר ואח'

פסק דין חלקי

מונחת לפניי תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף אשר נגרמו לתובע, יליד 1981, בתאונה. התאונה ארעה ביום 17.9.2005 בשעה שרכב על אופניו ברחוב יזרעאל בקרית טבעון.

לטענת התובע, רכב על אופניו בכביש חד סיטרי בעל נתיב אחד, כאשר לפתע, יצא מחנייה בימין הדרך, רכב. התובע, אשר ביקש להימנע מפגיעה ברכב, הסיט את כידון אופניו לשמאל ובעקבות כך, נתקל בבליטת ברזל בשפת המדרכה, אופניו התהפכו והוא נחבט במדרכה. כתוצאה מהחבטה, נפגע התובע בפלג גופו העליון ובכלל זה בפניו, בחזהו ובגפיו העליונות. התובע הזעיק בן משפחה אשר פינה אותו לבית החולים רמב"ם שם אושפז למשך שבועיים. התביעה היא בעילות חלופיות.

האחת, לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפלת"ד") כנגד הנתבעת 1, קרנית, זאת בהיעדר פרטיו של כלי הרכב המעורב, לטענת התובע, באירוע. השניה, החלופית, בעילה נזיקית לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש], נגד הנתבעת 2 והמבטחת, הנתבעת 3, בהיותה ממונה על הדרכים ועל המפגע הנטען במדרכה.

קרנית טענה בהגנתה כי אין המדובר בתאונת דרכים כמשמעותה בחוק הפלת"ד, זאת בהיעדר ראיה המצביעה על מעורבותו של רכב כלשהו בתאונה. קרנית ציינה בכתב הגנתה כי בסמוך לתאונה, בכל המסמכים הרפואיים לא נרשם ולו פעם אחת כי רכב כלשהו היה מעורב התאונה. לא זו אף זו, התובע פנה לקרנית רק לאחר שנתיים מיום התאונה, זאת בעקבות הכחשת הנתבעות 2-3 את מעורבותן בתאונה. לטענתה, אלמלא תשובתן של הנתבעות 2-3, סביר כי התובע כלל לא היה תובע אותה. בנוסף, טענה קרנית כי המפגע בשפת המדרכה הוא אשר גרם לפגיעתו של התובע ולפיכך יש לדחות את התביעה נגדה.

המועצה המקומית קרית טבעון, בשטחה ארעה התאונה, וכלל, מבטחת המועצה, טענו כי פתח הניקוז הבולט משפת המדרכה אינו מהווה מפגע ולא גרם לפגיעת התובע. לטענתן, לולא הרכב אשר יצא לאחור מן החניה, לא היתה מתרחשת התאונה. התובע נבהל מרכב אשר יצא מהחניה וכתוצאה מכך הסיט את אופניו, איבד את שיווי משקלו והוטח על הרצפה. לטענתן, נסיבות אלה אינן מקימות חבות בנזיקין כלפיהן ולפיכך יש לדחות את התביעה נגדן.

בשל המחלוקת בעניין סיווג התאונה כתאונת דרכים או כאירוע נזיקי, הורה המותב הקודם על פיצול שאלת החבות משאלת הנזק. בתיק נשמעו ראיות והצדדים סיכמו טענותיהם.

נסיבות התאונה

התובע תאר בסעיף 6 לכתב התביעה את נסיבות התאונה כך:

"התאונה אירעה בעת שהתובע רכב על אופניו ברחוב יזרעאל בקרית טבעון (רחוב צר מאוד וחד-סטרי), ורכב שיצא מהחניה מצדו הימני של הכביש חסם את נתיב נסיעתו של התובע, ועל־מנת להימנע מפגיעה ברכב נאלץ התובע להסיט את אופניו ולהיצמד לצדו השמאלי ביותר של הכביש (בשל בור ניקוז שהיה אף הוא בצד הדרך), שם נתקל בבליטת ברזל המשמשת כשפת המדרכה ואשר בלטה מהמדרכה יתר על המידה, וכתוצאה מכך איבד התובע את שיווי משקלו, התהפך עם אופניו ונחבל בחלקי גוף שונים (האירוע שלעיל יקרא להלן: "התאונה")."

בתצהירו, תיאר התובע את נסיבות התאונה כך:

"4. הנני מצהיר בזאת כי ביום 16.9.2005 , בשעות הצהריים, הייתי מעורב בתאונה. התאונה אירעה בזמן שרכבתי על אופניי ברחוב יזרעאל בקרית טבעון.

5. רחוב יזרעאל הוא רחוב צר מאוד וחד-סטרי ולכל אורכו יש חניות לרכבים בצדו השמאלי של הכביש (של הדיירים מצד שמאל), אולם מרבית החניות הינן בצד הימני של הכביש, כאשר חלק מהחניות הן במקביל לכביש וחלק הן בזווית של 45 מעלות כלפי הכביש.

6. כאשר הגעתי לאמצע הרחוב (פחות או יותר), באזור שבו החניות הן בזווית של 45 מעלות, רכב שבדיוק יצא מהחניה ברוורס במהירות ובלי לשים לב שגם אני נוסע בכביש, הפתיע אותי והבהיל אותי מאוד, חסם את נתיב נסיעתי, ועל-מנת להימנע מפגיעה בו נאלצתי להסיט את אופניי ולהיצמד לצדו השמאלי ביותר של הכביש.

7. לצערי, בשל בור ניקוז שהיה אף הוא בצד הדרך, שהיה שבור ולא תקין, נתקלתי בבליטת הברזל המשמשת כשפת המדרכה ואשר בלטה מהמדרכה יתר על המידה, וכתוצאה מכך איבדתי את שיווי משקלי, התהפכתי עם אופניי ונחבלתי בחלקי הגוף השונים (האירוע דלעיל יקרא להלן: "התאונה")."

התובע נחקר באריכות על תצהירו, על ידי ב"כ הנתבעים. אומר מיד, עדותו היתה עקבית, הגיונית, כנה וברורה והותירה רושם מהימן. לא מצאתי סתירה כלשהי או הרחבת חזית, כנטען על ידי הנתבעת 1, בגרסת התובע. טענות התובע בתצהירו אודות כך שהופתע ונבהל מהוות פירוט של הטענה המרכזית אשר הועלתה בכתב התביעה והיא כי קיים קשר ישיר בין נסיעת הרכב לאחור לבין הסטת האופנים לעבר המדרכה. גרסת התובע, אם כן, היא ברורה, כי בעודו נוסע במרכז הכביש, הבחין לפתע, במרחק שהוערך על ידו כשניים-שלושה מטרים, ברכב יוצא לאחור מחנייה, לפניו בימין הדרך. התובע הסיט את אופניו לצד שמאל, אל עבר המדרכה, על מנת לנסות ולהימנע מפגיעה ברכב, אך אופניו נתקלו במדרכה, במפגע אשר היה בה, התהפכו והוא נפגע.

הנתבעים חקרו את התובע ארוכות אודות טענותיו בפני הגורמים המטפלים השונים, שכן בכל אותם מסמכים לא צויינו פרטים אודות הרכב הנטען ואודות המפגע במדרכה. הנתבעים ביקשו להסתמך על התרשומות הרפואיות ולהוכיח כי גרסת התובע אודות נסיבות התאונה, התפתחה בהמשך ולצורך התביעה.

עיינתי בתיעוד הרפואי אשר הוגש לתיק, תובא להלן סקירה קצרה.

בתעודה רפואית מביקור רופא נרשם כך: "נפל מאופניים לפני שעה". בטופס הקבלה ביחידת הטראומה ברמב"ם הנקרא "ריכוז נתונים לפצוע מורכב" מיום 16.9.05 נרשם כך: "ת.דרכים רוכב אופנעים". בתעודת חדר מיון מיום 16.9.05 נרשם כך: "לדבריו נפל מאופניים שעה קלה טרם הגעתו למיון" ובטופס בדיקות רופאים מומחים המיון נרשם ע"י ד"ר חדאד, האורטופד אשר בדק את התובע כך: "תאונת אופניים, לדבריו החליק עם אופניים" בגיליון הקבלה מבי"ח רמב"ם מיום 17.9.05 נרשם כך: "נפגע בתאונת אופניים". בבדיקת א.א.ג ברמב"ם נרשם כך : "לפני 9 ימים חבלה בתאונת אופניים".

עיון בכל אותם מסמכים מלמד כי נרשם בהם העיקר הרלוונטי לטיפול בתובע, היינו עובדת נפילתו מאופניים. איני רואה כל חשיבות רפואית אם כתוצאה מרכב סטה התובע ונפל או מסיבה אחרת. אין גם חשיבות לשאלה האם היה מפגע במדרכה אם לאו. העיקר הוא בנפילה מן האופניים והדבר נרשם, בסמוך לאחר מועד האירוע הנטען. אוסיף ואומר כי עיון במסמכים מלמד כי דווקא באחת ההזדמנויות כן צויין היות האירוע תאונת דרכים – בטופס הקבלה ליחידת הטראומה בבית החולים. מעבר לאמור, יש לזכור כי נסיבותיו של מקרה זה מעלות את שאלת סיווג התאונה. עצם קיומו של הדיון כעת, בשאלת סיווג התאונה, מלמד על כך שגם אם סופר לרופאים אודות רכב שיצא מן החניה ואשר ממנו ניסה התובע למלט את עצמו, אזי אין לצפות מן הרופא שיידע לבצע את הקישור המשפטי הנכון ולהגיע למסקנה כי דווקא בתאונת דרכים עסקינן. אין חולק כי נסיבות המקרה דנן אינן הנסיבות הרגילות של תאונת דרכים שאז אכן יש לצפות מן הרופא לציין זאת בבירור. קל וחומר שאין לצפות זאת מן התובע אשר כפי שיבואר להלן, כלל לא הבין כי עובדת מעורבותו של הרכב הזר באירוע עשויה להביאו לגדרה של הגדרת "תאונת דרכים".