איב סופיר נ' בטוח לאומי-סניף באר שבע

פסק דין

1.התובע הגיש תביעה להכיר בתאונת דרכים מיום 31/5/09 כ"תאונת עבודה".

2.תביעתו של התובע לתשלום דמי פגיעה בגין התאונה מיום 31/5/09 נדחתה על ידי פקיד תביעות נפגעי עבודה של הנתבע, מהנימוקים כדלקמן:

"על פי האמור בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי, "תאונת עבודה" היא תאונה שאירעה לעובד עצמאי תוך כדי ועקב עיסוקו במשלח ידו.

מעיון בפרטי תביעתך ומבירורים שנערכו עולה, שפגיעתך הנ"ל אירעה בשעה 11:30 בעיר העתיקה, לאחר שבאותו בוקר הסעת את נכדותיך לגן, ישבת עם חבר בבית קפה בעיר העתיקה; ואף היית בדרכך לשלם משכנתא בסניף הבנק. ובנסיבות אלו לא שוכנעתי כי התאונה אירעה תוך כדי ועקב עיסוקך במשלח ידך."

3.לטענת התובע יש להכיר בתאונת הדרכים בה היה מעורב ביום 31/5/09 כ"תאונת עבודה", שכן התאונה אירעה בדרכו ללקוח לשם מתן הצעת מחיר לעבודת שיפוץ כאשר בדרכו ללקוח נסע לבנק הפועלים לשם תשלום הלוואה הקשורה לעסק אותו הוא מנהל כעצמאי.

4.המחלוקת בין הצדדים הינה בשאלות כדלקמן:

האם פגיעתו של התובע היא פגיעה בעבודה כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי, האם הייתה הפסקה או סטייה בדרך, שלא למטרה הכרוכה במשלח ידו של התובע.

המסגרת המשפטית

4.על פי סעיף 79 לחוק, תאונת עבודה היא –

"תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי – תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו".

סעיף 80 לחוק, שכותרתו "חזקת תאונת עבודה" הרחיב את חלות הכללים באשר לתאונות עבודה גם על תאונות שאירעו בדרך לעבודה וממנה וקובע, בין השאר:

"רואים תאונה כתאונת עבודה אף אם –

(1)אירעה תוך כדי נסיעתו או הליכתו של המבוטח לעבודה ממעונו או ממקום בו הוא לן אף אם אינו מעונו, מן העבודה למעונו או ממקום עבודה אחד למשנהו, ועקב נסיעתו או הליכתו זו;"

סעיף קטן זה חל הן על עובד והן על עובד עצמאי.

סעיף 81(א) לחוק שכותרתו "הפסקה וסטייה" קובע:

"תאונה שאירעה תוך כדי נסיעה או הליכה בנסיבות האמורות בפסקאות (2), (4), (5) או (7) של סעיף 80 אין רואים אותה כתאונה בעבודה אם חלה בנסיעה או בהליכה הפסקה או סטייה של ממש מהדרך המקובלת, כשההפסקה או הסטייה לא היו למטרה הכרוכה במילוי חובותיו של המבוטח כלפי מעבידו, או לעניין פיסקה(1) האמורה, בעיסוקו במשלח ידו כעובד עצמאי..."

5.כדי לקבוע האם הייתה הפסקה יש לתת את הדעת, על פי ההלכה הפסוקה, לשני גורמים: מהות ההפסקה ואורך ההפסקה, ובכל מקרה יש להעריך את משקלו של כל אחד משני הגורמים.

(ראה דב"ע שן/174-0 ורדה אהרנפלד – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כב', 98, 101).

6.על פי ההלכה הפסוקה, הרחבת המושג "תאונת עבודה" והחלתו גם על הליכה או נסיעה של עובד ממעונו אל מקום עבודתו או ממקום עבודתו למעונו – יסודה בהנחה שעובד שיוצא מביתו שם פעמיו אל מקום עבודתו, בדרך מקובלת ובלא סטייה של ממש, והכל בפרמטרים של סבירות ומידתיות. אולם מקום בו מטרת הנסיעה מלכתחילה עמדה בפני עצמה, ולא הייתה מן העבודה למעון ולא מן המעון לעבודה, לא נבחנת כלל השאלה האם ארעה התאונה בדרך לעבודה.