איאסו נ' מדינת ישראל

1. בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (סגן הנשיא י' שפסר; השופט ש' בורנשטיין; השופטת ד' עטר) בע"פ 58614-03-18 וע"פ 7062-04-18 מיום 6.5.2018, במסגרתו נדחה ערעור המבקש והתקבל בחלקו ערעור המשיבה על חומרת עונש המאסר שהושת על המבקש בבית משפט השלום ברחובות (סגנית הנשיאה א' פינק) בת"פ 36369-08-17 מיום 11.3.2018.

2. המבקש הורשע, יחד עם אדם נוסף, לאחר שמיעת ראיות, בעבירה של החזקת נשק ותחמושת בלא רשות על פי דין, לפי סעיף 144(א) בצירוף סעיף 29 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו, לפי סעיף 275 לחוק העונשין; והפרת הוראה חוקית, לפי סעיף 287(א) לחוק העונשין.

3. על פי עובדות כתב האישום, ביום 26.5.2017 בסמוך לתחנת אוטובוס בכביש 42 לכיוון יבנה, החזיק המבקש יחד עם אדם נוסף בנשק מאולתר מסוג "קארל גוסטב", ובו מחסנית עם תשעה כדורים תואמים, כשהוא טעון, מוכן לירי ועטוף במגבת ובשקית. משהבחין המבקש בשוטרים, השליך את הנשק והתחמושת אל השיחים על מנת להעלימם.

           עוד צויין בכתב האישום כי המבקש שהה מחוץ לביתו בלילה שבין 9.6.2017 ל-10.7.2017, וזאת בניגוד להוראת קצין ממונה ששחררו למעצר בית החל מיום 6.6.2017.

גזר דינו של בית משפט השלום

4. נגד המבקש היו תלויים ועומדים שני עונשי מאסר מותנה בגין הרשעתו בת"פ 19039-08-16 בבית משפט השלום ברחובות. העונש המותנה הראשון, הוטל לתקופה של שישה חודשים, לבל יעבור המבקש "עבירה שיש בה יסוד של אלימות מסוג פשע, או עבירה של תקיפת שוטר במילוי תפקידו מסוג פשע" (עונש זה ייקרא להלן: עונש המאסר המותנה).

           העונש המותנה השני, הוטל לתקופה של שלושה חודשים, לבל יעבור המבקש "עבירה שיש בה יסוד של אלימות מסוג עוון או עבירות כלפי שוטרים מסוג עוון" (עונש זה ייקרא להלן: עונש המאסר המותנה הנוסף).

           בין הצדדים התגלעה מחלוקת האם ניתן להפעיל את עונש המאסר המותנה במסגרת גזר הדין, בשל השאלה האם יש בהחזקת נשק מאולתר וטעון "יסוד של אלימות", כהגדרת התנאי.

           בית משפט השלום פסק כי על אף הפרשנות המרחיבה שיש לייחס ל"מימד האלימות" המוזכר בלשון התנאי, אין בעבירה של החזקת נשק, לכשעצמה, כדי למלא אחר הנסיבה של "יסוד של אלימות", משלא הופעלה אלימות פיסית או מילולית בעת ביצוע העבירה.